תוכנית למניעת אלימות לעונה 2019-2020 הפועל פתח תקווה

 

  • תוכנית זו נכתבה בעקבות מספר אירועי אלימות הן ברמת הקהל, הן ברמת ההנהלה והן אצל השחקנים ובמחלקת הנוער.
  • תוכנית זו היא תוכנית כוללת למועדון שתופעל בכל המחלקות שלו: אוהדים/ בעלים, ועד, דירקטוריון, קבוצה בוגרת, מחלקת נוער, הורים, מתנדבים, פרויקטים לווין (קבוצות שילוב), אמצעי התקשורת. כיוון שכך היא דורשת את שיתוף הפעולה של כל הגורמים האלה.
  • הנחת הבסיס של התוכנית היא שהמועדון הינו מועדון שנרכש על ידי האוהדים, למען האוהדים, מופעל על ידי עשרות מתנדבים ומחובר לקהילה. ככזה הוא מבקש להשתמש בכוח ההשפעה החיובי שיש לאוהדים.
  • התוכנית מתבססת על עקרונות של ביו-פוליטיקה וביו כוח, ועל בסיס ההנחה שמניעת אלימות פועלת על פי עקרון של רפואה מונעת, כלומר: התוכנית מיועדת למנוע מקרי אלימות ולחזק את המועדון בפנים. כיוון שכך החזון, המטרות ושיטות הפעולה יוגדרו בטרמינולוגיה חיובית ומכילה וישתמשו מעט ככל האפשר בענישה.
  • הנחות הבסיס של תוכנית עבודה זו:
    1. שיטת הגזר יעילה תמיד משיטת המקל. יש להיזהר עם ענישה ולפעול על פי עקרונות שממתנים את השפעותיה הרעות.
    2. לכל אלימות יש סיבה ויש לאתר ולהבין את הסיבה לפני טיפול ובוודאי לפני ענישה.
    3. אלימות במספרים גדולים פועלת על פי עקרון הפעמון. ניתן להשפיע על 70% מהקהל. לעולם לא ניתן יהיה להגיע לאפס אלימות.
    4. יש לטפל בכל אירוע אלים ברגע שהוא פורץ, כשהוא עוד קטן וניתן לטיפול. יש להימנע מאסקלציה של הבעיה (תיאוריית החלונות השבורים).
  • זוהי תוכנית שנתית, שמהווה בסיס לתיקונים ושיפורים בעתיד על בסיס ניסוי וטעייה.
  • כל פרק יהיה בנוי על פי הפרמטרים הבאים: תיאום ציפיות, הטמעה, ענישה במקרה הצורך.
  • כל פרק בנוי על פי התרשים הזה, כאשר החזון הוא משותף לכל המסמך. אסטרטגיית העבודה נתמכת על ידי הגאנט המצורף

 

 

חזון:

מועדון כדורגל רב תרבותי מכבד, הנוהג באיפוק ומשרה תחושה של ביטחון לשחקנים, לעובדים, לילדים במחלקות הנוער, להורים ולמשפחות ולאוהדים/ בעלים ומקדם ערכים של תחרות הוגנת עם הקבוצות היריבות בכל דרכי ההתקשרות הקיימות, הן הבינאישיות, הן במהלך התמודדויות והן באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.

מטרות:

  • לקדם ערכים חיובים של איפוק במהלך משחקי הקבוצה הבוגרת מתוך הבנה ששחקני הקבוצה הבוגרת הם המודלים לחיקוי של עשרות אלפי ילדים בישראל.
  • לקדם ערכים חיובים של איפוק במהלך כל אחת מקבוצות הילדים והנוער במחלקת הנוער מתוך הבנה שהטמעת ערכים של איפוק וקבלה הם קריטיים להכשרת שחקנים מקצועניים בעתיד.
  • לקדם ערכים של איפוק והכלה ביציעי הכדורגל במשחקי הקבוצה הבוגרת.
  • לקדם ערכים של איפוק והכלה ביציעי הכדורגל במשחקי קבוצות הילדים ונוער.
  • לקדם תרבות של איפוק ושיח מכבד בישיבות הנהלה וצוות פורמאליות במועדון הכדורגל, כמו גם בכל מפגש בין אישי בין אנשי הנהלה לבין עצמם ובין אנשי הנהלה לאנשי אחרים.
  • לעודד תרבות שיח מכבדת בכל אמצעי התקשורת, הן בתקשורת מטעם המועדון, והן באמצעי תקשורת אינטרנטיים.
  • דגש מיוחד יושם על משחקים ואנשי צוות של מועדון הכדורגל של היריבה העירונית, בשל ריבוי מקרי אלימות שהתרחשו בעבר.

 

פרקים:

  • הקבוצה הבוגרת, משחקים ואימונים.
  • ההנהלה בכירה- ועד, דירקטוריון.
  • הנהלה בכירה בפועל- מנכ"ל, מאמן ספורטיבי, מאמן מקצועי, מנהל מחלקה, מנהלי קבוצות ומזכירות.
  • התקשרות מול בעלים/ אוהדים.
  • רשתות חברתיות.
  • מחלקת נוער
    1. מאמנים-שחקנים
    2. מאמנים-מאמנים
    3. הנהלה-מאמנים
    4. שחקנים-שחקנים
    5. הורים

 

 

 

 

פרק ראשון: משחקי הבוגרת

מטרות על: שחקנים וצוות ניהול ואימון יפגינו ערכים חיובים של איפוק במהלך משחקי הקבוצה הבוגרת מתוך הבנה ששחקני הקבוצה הבוגרת ואנשי המקצוע הסובבים אותם הם המודלים לחיקוי של עשרות אלפי ילדים בישראל.

האוהדים ביציעים יפגינו התנהגות מכובדת וחיובית הן כלפי הקבוצה, הן כלפי הקבוצה היריבה, הן כלפי השופט ודמויות הסמכות במשחק, הן כלפי המקום והן כלפי האוהדים של הקבוצות היריבות.

 

מטרות אופרטיביות:

  1. שחקנים וצוות של הקבוצה הבוגרת יהיו מודלים לחיקוי להתנהגות חיובית של כבוד לאחר/ שיתוף פעולה/ משחק הוגן.
  2. שחקנים וצוות של הקבוצה הבוגרת ימנעו מכניסה לעימותים עם שחקנים של הקבוצה היריבה, עם השופט, עם הקהלים ועם הצוותים המקצועיים על הדשא, בחדר ההלבשה, באוטובוסים ולאורך כל הזמן בו הם חתומים במועדון עד כדי אפס פעולות אלימות ביוזמת אנשי המועדון.
  3. שחקנים ואנשי צוות היום חשופים, יותר מתמיד, למדיה. אמצעי התקשורת עוקבים אחר התנהגות השחקנים והמנהלים ומבקרים אותם באופן שוטף. השחקנים וצוות הקבוצה הבוגרת ימנעו מכניסה לעימותים עם כל אדם הן במהלך הפעילות השוטפת במועדון והן בזמנם החופשי.
  4. אוהדי הקבוצה ינהגו בכבוד ביציעי האצטדיון כלפי כל אדם וכלפי המקום. יצומצמו קריאות אלימות ויופסק העישון ביציעים במהלך משחקים.

 

אסטרטגיית עבודה:

  • ברמת תיאום ציפיות:
  1. בתחילת כל עונה, עם חתימה על חוזה שחקן, תיערך עם השחקן שיחה של מאמן הבוגרת והצוות המקצועי בה יובהרו לשחקן כי מועדון הפועל פתח תקווה מחוייב לעקרונות של מניעת אלימות ומשחק הוגן וכי השחקן מתחייב וחותם כי לאורך כל התקופה בה הוא משחק במועדון הוא ייקח חלק בפעילויות החינוכיות של המועדון וכי הוא מתחייב להימנע מאלימות פיזית ומילולית כלפי הצוות המקצועי, השחקנים בקבוצה, השחקנים היריבים, צוות השופטים, האוהדים וכמו כן הוא מתחייב להימנע מפעילות לא ערכית כמו: נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, שתייה מופרזת, שימוש בסמים, התנהגות מינית פומבית, קטטות, הימורים, שירים וקריאות נגד אנשים באופן ספציפי ונגד מועדונים אחרים, כולל אלימות ברשת ומבין כי התנהגות כזו משחררת את המועדון מכל התחייבות חוזית כלפי השחקן, קרי שחרור מהמועדון ללא פיצוי.
  2. המנהל המקצועי יתבקש לדווח על התנהגות השחקן וערכיו כחלק מהדוח אותו הוא מגיש למנכל ולמאמן הקבוצה הבוגרת לפני ההחלטה להחתים כל שחקן.
  • המאמנים וצוות האימון הם סוכני החברות החשובים ביותר של שחקנים. בתחילת כל עונה יערוך המנכ"ל עם המאמן הראשי וצוות האימון שיחות תיאום ציפיות בנוגע לדרך והשפה בה עליהם להשתמש בעבודה מול השחקנים ומול האוהדים ובאמצעי התקשורת. בחוזי המאמן וצוות האימון יובהר כי מצופה מהמאמן להתנהגות חיובית ומאופקת על הקווים, במהלך משחק, באימונים ובחיי היום יום, כלפי כל אדם וכלפי רכוש. כמו כן המאמן יתחייב להימנע מפעילות לא ערכית כמו: נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, שתייה מופרזת, שימוש בסמים, התנהגות מינית פומבית, קטטות, הימורים, שירים וקריאות נגד אנשים באופן ספציפי ונגד מועדונים אחרים, כולל אלימות ברשת ומבין כי התנהגות כזו משחררת את המועדון מכל התחייבות חוזית כלפיו, כלומר שחרור ללא מתן פיצוי.
  1. שחקנים יעודדו להיות מודלים חיוביים לחיקוי. השחקנים ישתתפו באירועים חברתיים- קהילתיים (כמו משחק עם קבוצת הנכים של ישראל, שהתבצע מדהים). יתקיימו מפגשים עם שחקנים בולטים שהם דמויות לחיקוי, לדוגמה: טל ברודי, אמיה טגה, דני עמוס, הפועל קטמון, אליניב ברדה, מהארן ראדי, שרן ייני, מורן סמואל, פסקל ברקוביץ, אריק זאבי ועוד.
  2. תיאום ציפיות מול האוהדים. בתחילת כל עונה באסיפה הראשונה, יש להקדיש פרק שלם לתיאום ציפיות בין האוהדים למועדון. בתיאום ציפיות זה יש לסקור את מספר עברות האלימות עליהם נענשה הקבוצה במהלך העונה הקודמת ולפרט מהו המחיר אותו שילם המועדון בעבור מעשים אלו. כמו כן יש להגדיר מהי עברת אלימות מבחינת המועדון. אני מציעה שכל אלה ייחשבו כעברת אלימות: איומים כלפי שחקנים, צוות מקצועי וצוות ניהולי. מגע מאיים כלפי כל אחד מהאנשים האלה. השלכת חפצים ביציע ולמגרש, אלימות פיזית במגרשים וכל עברת התפרעות שנרשמת בדוח השיפוט. יצירת קשר אישי כפוי עם אחד מאנשי הצוות, אם באמצעות מפגש בין אישי, אם באמצעות שיחת טלפון, הימורים, כולל אלימות ברשת ועישון ביציעים.
  3. עם זאת, חשוב לייצר עבור האוהדים מראש זירות בהן יוכלו להביע את עמדתם בצורה סבלנית ותרבותית. אני מציעה כי כבר בתחילת עונה ייקבעו תאריכים לשיחות של הצוות המקצועי עם האוהדים (אחת לשלושה חודשים), ייקבעו תאריכים לשיחות עם המנכ"ל וצוות הניהול (אחת לשלושה חודשים), ייקבעו תאריכים לפגישות עם הדירקטוריון ועם הוועד. חשוב למערכת להבין כי צעקות הן, פעמים רבות, ביטוי של הרצון להישמע. בהינתן מסגרת בה האוהדים, שבמקרה של מועדון הכדורגל הפועל פתח תקווה, רובם הם גם הבעלים, יש לייצר מסגרות קבועות מראש של הידברות ושיח.

המפגשים לא יהיו חופפים. הדרך הטובה ביותר לדעתי היא ליצור מפגש אחת לחודש (ראו גאנט שנתי).

  • לאחר אישורה ובתחילת כל עונה תפורסם באתר העמותה וברשתות החברתיות תוכנית זו למניעת אלימות כאמצעי להבהיר את הציפיות בין הבעלים/אוהדים-ועד-מועדון, הצעדים לקידום מועדון בריא ובטוח וההשלכות במקרה של אלימות.

 

  • ברמת ההטמעה:
  1. בתחילת כל עונה מחלקת הדוברות תצלם סרטון בנושא משחק הוגן/ דמות לחיקוי עם כל שחקן בנפרד ועם שחקנים שונים. יש לאשר את התכנים של הסרטונים מראש עם המנכ"ל ולהציגם בדירקטוריון. סרטונים אלה "ישוחררו" לרשתות החברתיות בקצב של שניים בחודש ויוצגו בשידור מחזורי במסכי הענק באצטדיון לפני כל משחק. לסרטונים האלה יש שתי מטרות: הראשונה, להפיץ בקרב אוהדי הקבוצה מסרים של הוגנות, משחק הוגן ומניעת אלימות. השנייה: מחקרים מראים כי ברגע באנשים מתחייבים להתנהגות מסוימת, סיכוי גדול יותר שהם יבצעו אותה הלכה למעשה. במקרה שלנו, התחייבות של השחקנים להתנהגות תרבותית סביר שתפחית מוטיבציה שלהם להתנהגות הפוכה.
  2. השחקנים של הקבוצה הבוגרת, שחקני עבר של המועדון ואנשי צוות יצטלמו לסרטון בו הם יבקשו מהאוהדים להתנהג באיפוק במהלך המשחק. ממליצה להקים ועדת קריאייטיב לכתיבת תסריטים לסרטונים. ממליצה להזמין את אוהדי הקבוצה להצטרף לוועדה. ממליצה שהסרטונים ידגישו את המעשים הטובים המצופים מהאוהדים ולא ידברו רק בשפה שלילית השוללת התנהגויות אלימות.
  • ממליצה להזמין הרצאה לשחקנים ולאוהדים/ בעלים על חשיבות ההתנהגות החיובית בעולם "שקוף".
  1. ממליצה לשלוח את המאמן וצוות הניהול להכשרות שוטפות בנושא קבלת החלטות, איפוק, ניהול כעסים וכדומה, כחלק מחוזה האימון שלו/הם במועדון.
  2. ממליצה להגביר נוכחות של מנהלי דירקטוריון וועד ביציעי האוהדים ולעודד אותם לעודד שיח חיובי ביציעים.
  3. בארבעת החודשים הקרובים- עד סוף עונת 2019/20 במהלך משחקי הבית ישהה נציג של הדריקטוריון ביציעים ויבקש מאוהדים לא לעשן. הנהלת המועדון תעשה מאמץ לפתוח את הגדרות במחצית, כדי לאפשר פינת עישון מסודרת. רכז התוכנית למניעת אלימות יצטרף לקבוצת המעשנים במחצית ויסביר להם את חשיבות ההימנעות מעישון במהלך משחק וזאת כדי להימנע, ככל האפשר, מנקיטת סנקציות. החל מהעונה הבאה 2020/21 יאסר לחלוטין העישון באצטדיון במהלך משחק.
  • כמו כן, ניתן להגביר את הקריאות של חברי הדירקטוריון והוועד, ושל המתנדבים בדרגים השונים להתנהגות תרבותית ברשתות החברתיות (ראו פרק 4, ממליצה שהרשתות יהיו בניהול של המועדון).
  • ממליצה לקיים בסוף כל משחק בית מפגש של בעלי מנויי זהב בחדר ה-VIP באצטדיון. במפגש זה ישתתפו רוכשי המנויים היקרים (זהב, יהלום), חברי הועד, הדירקטוריון, ומאמנים ושחקנים בודדים (בהתאם לתוצאת המשחק). מפגש בלתי פורמלי כזה יכול לעודד אנשים לרכוש מנויים זהב, שיכניסו כסף למועדון. בנוסף, מפגש יוקרתי כזה, עם כיבוד הולם ומוזיקה נעימה, מחייב התנהגות מאופקת ותרבותית הן מצד הקהל והן מצד השחקנים והמנהלים.
  1. בנוסף, חיזוקים חיובים הם דרך נפלאה ללמידה של התנהגות חיובית. אני ממליצה להזמין לכל מפגש כזה כחמישה עד עשרה אוהדים חיוביים, שמהווים מודל להתנהגות חיובית במגרשים. ברשתות החברתיות של המועדון יצולמו האוהדים במפגש ויוסבר מהן הסיבות שבגללן הוזמנו להשתתף באירוע. המטרה: להדגיש בפני האוהדים האחרים את הפרס על התנהגות חיובית במגרשים.
  2. ממליצה להשיק תחרות לאוהדים בנושא "התנהגות נאותה במגרשים". במסגרת תחרות זו יוענק פרס כספי לשלושת היוזמות החברתיות המשמעותיות ביותר שיתקיימו בתוך יציעי האוהדים במהלך עונת המשחקים. היוזמה יכולה להיות סרטון/ חלוקת עלונים/ כתיבת שירים/ שיחות עם אוהדים. שאר היוזמות יופצו באופן קבוע באמצעי התקשורת של המועדון. מציעה להקים ועדת פרס שתקבע קריטריונים למשתתפים בתחרות. ממליצה לרתום ספונסר לפרס.
  3. ממליצה לקיים פעמיים בעונה מפגש חברתי משמעותי לפעילים ולמתנדבים. המטרה היא לעודד אוהדים/ בעלים לקחת חלק פעיל בפעולות המועדון לאורך השנה. התנדבות ופעילות אקטיבית תפחית את כמות האירועים האלימים אצל האוהדים/ בעלים.

 

  • ענישה:

לענישה יש חסרונות רבים. היא לא מלמדת מה צריך לעשות (שכן היא מבוססת על דרך השלילה ולא על דרך החיוב), היא יוצרת שינוי לטווח הקצר בלבד, והיא פוגעת במרקם היחסים בין המעניש לנענש (במקרה הזה בין המועדון לשחקנים/ צוות/ בעלים שלו). כיוון שכך, יש להשתמש בעונש באופן מידתי ועל פי העקרונות הבאים: עיקרון התנור החם: על הענישה להיות בסמיכות גדולה למעשה. עיקרון המידתיות: יש להעניש על פי חומרת המעשה ולא להגזים למען ייראו וייראו. עיקרון ההיגיון: יש להסביר לנענש את הקשר הרציונאלי בין המעשה לעונש. בכל מקרה לפני כל החלטה על העונש, יש לשמוע את הצד של העומד לפני ענישה.

  1. במידה והתבצעה פעולה אלימה של שחקן הקבוצה הבוגרת או מי מצוות האימון, המואשם יזומן לועדת משמעת לא יאוחר מ-24 שעות לאחר האירוע. אירוע אלים הוא כל המוגדר בסעיף i בתת הפרק "תיאום ציפיות בפרק זה.
  2. בועדת המשמעת יישבו המנכ"ל וצוות המאמנים- במידה ומדובר בשחקן, או המנכ"ל במידה ומדובר באדם מצוות האימון. המנכ"ל רשאי לבקש נוכחות של חברי הדירקטוריון. בועדת המשמעת יוכל המוזמן להביע את עמדתו. לאחר מכן יציג המועדון את עמדתו. בהתאם לחומרת המעשה, השחקן והמועדון יקבעו עונש. עדיפות תינתן לעונש חינוכי. בכל מקרה, המקרה יירשם בתיק אישי לשחקן ויובהר לשחקן כי אינו יכול בשום סיטואציה ליזום שוב אירוע אלים.
  • בעבור עברות משמעת של הנהלה בכירה, תתקיים ועדת משמעת ברמת דירקטוריון. בועדת המשמעת יוכל המוזמן להביע את עמדתו. לאחר מכן יציג הדירקטוריון את עמדתו. בהתאם לחומרת המעשה, המנהל והמועדון יקבעו עונש. עדיפות תינתן לעונש חינוכי. בכל מקרה, המקרה יירשם בתיק אישי למנהל ויובהר לו כי אינו יכול בשום סיטואציה ליזום שוב אירוע אלים.
  1. יש להקפיד על עקרון 100% נחישות במניעת אלימות, רוצה לומר שגם אירועים אלימים "קטנים" יטופלו באותה דרך, ולא יטוטאו מתחת לשטיח. אלימות "קטנה" מכשירה אלימות גדולה (Wilason & Kelling,1986). כל אירוע שמתחילה בו שפה אלימה יופסק באותו רגע על ידי המאמן או המנהל הבכיר במקום וידווח מיידית!
  2. לגבי עישון ביציעים- החל מעונת 2020/21 המועדון יבקש התערבות חיצונית של פיקוח במידה והבקשה מהאוהדים לשמור על אוויר נקי ביציעים לא תתקבל.
  3. במהלך תיאום הציפיות עם האוהדים בתחילת העונה תודגש החשיבות של התנהגות נאותה במגרשים. בתהליך ההטמעה ישודרו סרטונים במגרש לפני תחילת המשחקים וברשתות החברתיות. נציגי ועד ודירקטוריון ומתנדבים נוספים יגבירו נוכחותם ביציעים במהלך משחקים. אוהד/ בעלים שייתפס במעשה אלימות, גם אם לא תועדה על ידי שופט המשחק או באמצעי השידור הקיימים, יזומן לועדת משמעת אצל ועד העמותה. האוהד יביא את עמדתו ולאחר מכן תוסבר לו הפגיעה במועדון ובקבוצה. בהתאם לחומרת המעשה, האוהד/ בעלים והמועדון יקבעו עונש. עדיפות תינתן לעונש חינוכי. בכל מקרה, המקרה יירשם בוועד ויובהר לאוהד/ בעלים כי במקרה של הישנות הסיטואציה תשלל ממנו החברות בעמותה.
  • במידה והמועדון נתבע בבית הדין של ההתאחדות בעקבות מעשה של אוהד שתועד: אם זהו מקרה ראשון של אותו אוהד שתועד בועד, יתבקש האוהד להגיע פיזית לשימוע ולהביע את התנצלותו. במידה וזהו מקרה שני של אותו אוהד, כאשר המקרה הראשון תועד בועד והאוהד זומן לועדת משמעת, יתבע המועדון בתביעה אזרחית את האוהד על סכום הקנס + הוצאות נלוות לתביעה.

 

פיקוח:

בדוח החודשי ידווח המנכל לדירקטוריון על כל הפעילויות שהתקיימו במהלך החודש למניעת אלימות, ועיקרן:

  • סרטונים שפורסמו בנושא.
  • הרצאות שהתקיימו לפי ההמלצות בפרק ההטמעה.
  • אירועי סוף משחק.
  • חיזוקים לאוהדים חיוביים.
  • התקדמות בתחרות היוזמות למניעת אלימות.

בנוסף, ידווח המנכ"ל על כל אירועי האלימות שהתקיימו במהלך החודש + הדרכים בהן טופלו.

 

 

 

פרק ב' הנהלה בכירה: ועד –דירקטוריון

 

מטרות על:

  • ההנהלה הבכירה תהיה מופת מבחינת התנהגות בפועל בשטחי המועדון ומחוצה לה ותהווה מודל התנהגות חיובי עבור כל באי המועדון.
  • ההנהלה הבכירה תפעל באופן פעיל, רציף ומהיר למניעת אלימות וטיפול באירועי אלימות שהתרחשו בדרגים שבאחריותה.

מטרות אופרטיביות:

  • נורמות ההתנהגות של חברי הועד והדירקטוריון יהיו נורמות ההתנהגות המאופקות והתרבותיות ביותר שאפשר לדרוש מנציגי מועדון ספורט, והם כוללים כל התנהגות בתוך המועדון ומחוצה לו.
  • הועד והדירקטוריון ייקחו חלק פעיל באירועים למניעת אלימות ויפעלו יחד עם האוהדים/ בעלים בקשר שוטף כדי לקדם התנהגות מאופקת ותרבותית באצטדיון ומחוצה לו.
  • ההנהלה תטפל בכל אירוע אלים שתחת אחריותה במסגרת זמן של עד 48 שעות.

 

אסטרטגית עבודה.

  • ברמת תיאום ציפיות:
    1. לפני כל מינוי של חבר ועד או דירקטוריון או הנהלה בכירה תיערך עם המנהל/ת לעתיד שיחה של הועד בה יובהרו למנהל/ת כי מועדון הפועל פתח תקווה מחוייב לעקרונות של מניעת אלימות ומשחק הוגן וכי המנהל/ת מתחייב/ת וחותם כי לאורך כל התקופה בה היא פועלת במועדון הוא ייקח חלק בפעילויות החינוכיות של המועדון וכי היא מתחייבת להימנע מאלימות פיזית ומילולית כלפי חברי ההנהלה, הצוות המקצועי, השחקנים בקבוצה, השחקנים היריבים, צוות השופטים, האוהדים וכמו כן הוא מתחייב להימנע מפעילות לא ערכית כמו: נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, שתייה מופרזת, שימוש בסמים, התנהגות מינית פומבית, קטטות, אלימות ברשת, הימורים, קריאות גזעניות, קריאות נגד קבוצות ואנשים, ומבינה כי במקרה של התנהגות כזו הוא/היא יזומנו לועדת משמעת ותיבחן המשך התאמתם לשרת במועדון. ועדת משמעת להנהלה בכירה תורכב מחברי הדריקטוריון. ועדת משמעת לחבר דריקטוריון תורכב מהוועד. במקרה שחבר ועד ינהג באלימות, התנהגותו תדווח לחברי האסיפה הכללית בישיבה הקרובה.
  • ברמת הטמעה:
    1. חברי הנהלה בכירה יצופו לקחת חלק בקידום ערכים של סבלנות, דרך ארץ ותרבות בפורומים באינטרנט של המועדון, באמצעי התקשרות המסקרים את המועדון וביציעי המשחק עצמם, אם באמצעות שיחה עם האוהדים, אם באמצעות מפגשים עם מנהלים ומנויי זהב באירועי סוף משחק, אם מול ספונסרים ומתעניינים אחרים.
    2. חברי ההנהלה יקפידו על שיח מכבד עם כל אדם מתוך המערכת ומחוצה לה, בשיחות אישיות ובשיחות פומביות. חברי הנהלה יקיימו את כל השיחות בחדרים סגורים. במהלך הפגישות יתנהגו על פי כללי ההתנהגות המחייבים והנאותים ביותר.
  • חברי ההנהלה ישתתפו, בתיאום עם הדוברות, בסרטונים ובאירועי מדיה יזומה בכל יוזמה של מניעת אלימות וקידום תרבות.
  1. חברי הדירקטוריון יתכנסו במסגרת זמן של עד 48 שעות לועדת משמעת במקרה של אלימות חברי הנהלה בפועל. חברי ועד יתכנסו במסגרת של עד 48 שעות לועדת משמעת במקרה אלימות של חברי דירקטוריון או חברי עמותה/ בעלים.
  • ענישה: ראו עקרונות חשובים לענישה בסעיף זה בפרק הקודם.
    1. במקרה של התנהגות אלימה של חבר הנהלה, הלה יזומן לועדת משמעת אצל דריקטוריון העמותה כמפורט בתת סעיף i בסעיף "תיאום ציפיות" בפרק זה. הודעה תשלח לועד העמותה.
    2. במקרה של התנהגות אלימה של חבר דירקטוריון, הלה יזומן לועדת משמעת אצל ועד העמותה כמפורט בתת סעיף i בסעיף "תיאום ציפיות" בפרק זה. הודעה תשלח לועד העמותה.
  • במקרה של דיווח על התנהגות אלימות של חבר ועד, התנהגותו תדווח לאספה הכללית של החברים תוך שמירה על עיקרון השקיפות.

 

 

פרק שלישי: הנהלה בכירה בפועל- מנכ"ל, מאמן ספורטיבי, מאמן מקצועי, מנהל מחלקה, מנהלי קבוצות ומזכירות.

רציונל: ההנהלה בפועל היא החוליה החשובה ביותר בתוך המועדון. היא נמצאת שם רוב הזמן, היא מייצרת את המודל של ההתנהגות שאחרים יחקו. מחקרים שנעשו בבתי חולים הראו כי הסבירות לאלימות של פציינטים נגד אחיות גדלה באופן משמעותי ביותר כאשר הפציינטים נחשפים להערות פוגעניות ומקטינות של רופאים ורופאות כנגד האחיות.

 

מטרת על: ההנהלה בפועל תהיה עמוד האש של ההתנהגות החיובית והתרבותית במועדון ותקבע בפועל את נורמות ההתנהגות המקובלות.

ההנהלה תעודכן ותטפל בכל מקרי האלימות במועדון.

 

מטרות אופרטיביות:

  1. ההנהלה תנהג תמיד בצורה מאופקת.
  2. ההנהלה תהווה מודל להתנהגות ראויה.
  3. ההנהלה תטפל בכל אירוע קטן מיד עם התחלתו.
  4. ההנהלה תדווח ותטפל בכל אירוע אלים בתוך המועדון עד 24 שעות.

 

אסטרטגית עבודה:

ברמת תיאום ציפיות:

  1. לפני כל מינוי של מנהל תיערך שיחה של המנכ"ל בה יובהרו למנהל/ת כי מועדון הפועל פתח תקווה מחוייב לעקרונות של מניעת אלימות ומשחק הוגן וכי המנהל/ת מתחייב/ת וחותם כי לאורך כל התקופה בה היא פועלת במועדון הוא ייקח חלק בפעילויות החינוכיות של המועדון וכי היא מתחייבת להימנע מאלימות פיזית ומילולית כלפי חברי ההנהלה, הצוות המקצועי, השחקנים בקבוצה, השחקנים היריבים, צוות השופטים, האוהדים וכמו כן הוא מתחייב להימנע מפעילות לא ערכית כמו: נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, שתייה מופרזת, שימוש בסמים, התנהגות מינית פומבית, קטטות, אלימות ברשת, הימורים, אלימות מילולית ומבינה כי במקרה של התנהגות כזו משחררת את המועדון מכל התחייבות חוזית כלפי המנהל כולל תשלום פיצוי.
  2. יובהרו נורמות ההתנהגות במתחמי המועדון. להלן הצעתי
    1. כל השיחות ינוהלו בחדרים סגורים.
    2. כל שיחות הטלפון יתקיימו בחדרים סגורים.
    3. ייקבעו שעות קבלה בהן ניתן יהיה לפגוש מאמנים/ הורים/ שחקנים/ אוהדים-בעלים. השעות ייקבעו מראש ויפורסמו מראש. השיחות יתקיימו בחדרים סגורים.
    4. במידה ומי מהמנהלים שומע הרמת קול שאיננה עומדת בכללי ההתנהגות המצופים מעובד מועדון – מרמת מנהל בכיר ועד הורה או ילד – יבקש המנהל בנימוס, אפשר עם מגע קל בכתף, לכבד את המתחם ולדבר בשקט.
  • יותרו פרסומים ברשת אך המפרסמים יונחו להשתמש בשפה חיובית ולהדגיש את החיובי. פרופילי הרשת הפרטיים של המנהלים יתכתבו עם המסרים המאופקים של המועדון.
  1. ראיונות בתקשורת יתואמו מראש עם מחלקת הדוברות ויודגשו בהם הנקודות החיוביות.

 

הטמעה:

  1. מנהלים ייקחו חלק בסרטונים ובפעילות יזומה של הדוברות בנושאים של מניעת אלימות, קידום משחק הוגן, שיתוף פעולה ועוד. הדוברות תצלם סרטונים אישיים עם המאמן הראשי/ מנהל מקצועי/ מנהל ספורטיבי על התחושה לעמוד בלחצים אינטנסיביים קשים.
  2. מנהלים יתוזכרו באופן שוטף, בתחילת כל שבוע, לנהל את כל שיחותיהם במשרדים בלבד.
  • מנהלים או כל צוות מועדון שינהל שיחות בצעקות, שיחות טלפון קולניות במרחבים ציבוריים יתבקש, על ידי חבר הנהלה אחר, באופן מנומס וידידותי, לנהל את השיחה במשרד.
  1. אזורים מוסתרים הם פוטנציאליים להתחלה של אירועי אלימות. ממליצה להפוך את המעבר לסירקין 2 + את החניה/ כניסה לסירקין לאזורים ציבוריים, על ידי הארתם, שיפוצם והעברתם למרכז המתחם (לדוגמה, על ידי העברה של הקרוואנים אחורה, הקפדה על חניה נכונה ועוד). ממליצה להוסיף תאורה חמה ולדאוג שהמתחם נקי בכל זמן. יש לפעול בנושא זה מול העירייה.
  2. ממליצה להדגיש ולחזק את ההנהלה על התנהגות חיובית ומאופקת. יש לחשוב על חיזוק משמעותי למנהלים (טיסה לחו"ל עם קבוצות ילדים, לדוגמה).
  3. ממליצה לקיים הרצאות עם מנהלי מדיה על התנהגות נכונה ואיפוק. ממליצה לפנות לבסיס האוהדים/בעלים הרחב ולאתר מרצים פוטנציאליים מתוכם.

ענישה:

  1. כל אירוע אלים יגיע לועדת משמעת תוך 24 שעות כפי שמפורט בפרק הקודם.
  2. אירוע אלים של הנהלה בכירה ידווח לדירקטוריון ויזומן לוועדת משמעת תוך 48 שעות

פיקוח:

  1. ממליצה על התקנה של מערכת מצלמות במעגל סגור בכל המתחמים. מערכת זו תוכל לשמש גם כפונקציה מקצועית (צילום אימונים ומשחקים לקראת ניתוח וידיאו שלהם) וגם כפונקציה המייצרת איפוק, שכן האנשים שיודעים שהם מצולמים משנים את התנהגותם בהתאם (Taylor Report, 1989; פוקו, 2015).
  2. בדוח החודשי ידווח המנכל לדירקטוריון על פעולות שנעשו למניעת אלימות, בעיקרן:
    1. סרטונים בהם השתתפו המנהלים.
    2. תזכורות שנשלחו למנהלים
    3. שיפור פיזי של המתקן לקראת נראות כללית.
    4. חיזוקי מנהלים על התנהגות מאופקת ותרבותית.
    5. סדנאות והדרכות שהתקיימו במועדון.
    6. ראיונות מדיה והכנות לקראתן מול מחלקת דוברות.
  • בדוח החודשי ידווח המנכל לדירקטוריון על כל התנהגות אלימה ועל הטיפול בה.

 

פרק ד: התקשרות מול בעלים/ אוהדים.

 

רציונל: כיוון שמועדון הכדורגל של הפועל פתח תקוה הוא מועדון בבעלות אוהדים, מצב היחסים בין בעלות- הנהלה- אוהדים הוא מורכב יותר. מצד אחד, לאוהדים מותר להביע חוסר שביעות רצון מההנהלה המכהנת. העובדה כי בתחילת כל שנה אוהד/בעלים רכש יחידת בעלות מגבירה את התחושה שלו כי יש להתחשב בדעתו. מהצד השני, למועדון יש מערכת מסודרת של מנהלים שנבחרו על ידי האוהדים והם אלה האמונים על הניהול בפועל. מצב רגיש זה מחייב חשיבה מדויקת ותיאום ציפיות מושלם בין הגורמים במערכת תוך פתיחות ושקיפות.

בנוסף, מועדון הפועל פתח תקוה ידע בשנים אחרונות טלטלות ונפילות קשות מהן התאושש רק לאחרונה. הצלחת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הוא קריטי להצלחה של מועדון במבנה הבעלות החדש ולכן על כל הגורמים לפעול בנחישות לטובת המאמץ המשותף. לא רק זאת אלא שזהו המועדון היחיד בישראל שאוהדיו רכשו בכסף את המועדון והוא מועדון האוהדים בליגה הבכירה ביותר בישראל. ככזה, יש לו אחריות – מרמת בעלים ומטה – לייצר מודל לחיקוי למועדונים אחרים. מועדוני אוהדים מאיימים על מודל הבעלות הקלאסי הקפיטליסטי וככאלה הם מאיימים על המבנה החברתי בישראל ומזמנים עליהם ביקורת רבה. רבים הם האנשים שמחכים שהמועדון ייכשל! על כל אנשי המועדון להבין כי אחריות גדולה מוטלת עליהם ויש צורך להתאחד כדי לגרום לפרויקט להצליח.

 

חזון: האוהדים/ בעלים והמנהלים ירגישו שותפות גורל בהצלחתו של המועדון כמו גם ירגישו שותפים לאחריות הגדולה שיש להם כמודלים לחיקוי של מועדוני כדורגל אחרים, ממועדונים בבעלות אוהדים ועד אוהדים ששואפים לרכוש מועדון בעתיד.

 

מטרות על: האוהדים/ בעלים יבינו את תפקידם כבעלי קבוצה וירגישו חלק מהתהליכים הנעשים במועדון. תחושת האחריות שתיווצר אצלם תייצר אצלם מוטיבציה להתנהגות תרבותית ולא אלימה במועדון.

 

מטרות אופרטיביות:

  • האוהדים יקבלו דיווחים שוטפים וידווחו בסוף העונה כי הם מרגישים חלק משמעותי בניהול המועדון.
  • האוהדים יאמצו התנהגות תרבותית ומאופקת בכל הזירות בהם הם פועלים: החל מיציעי האוהדים ועד ראיונות לתקשורת, התבטאות ברשתות חברתיות ועוד.

 

אסטרטגיית עבודה:

תיאום ציפיות:

  1. הועד יהיה אחראי לעדכן ולהפיץ את הקוד האתי של חברי עמותה לעונת 2020/21. במסמך יש להדגיש את הציפייה להתנהגות מאופקת.
  2. הנהלה ואוהדים/בעלים יגדירו, בתחילת כל עונה, מהי הצלחה בפרמטרים הבאים:
    1. (גיוס ספונסרים/ מכירת 49% מהמועדון)
    2. מטרות לקבוצה הבוגרת לעונה הבאה, ביחס לתקציב המוצע.
    3. מטרות למחלקת הנוער.
    4. חלוקת תקציב פנים מועדונית.
    5. מטרות קהילתיות וחברתיות אחרות.

ההחלטות תתקבלנה בהצבעה דמוקרטית לאחר שאנשי המקצוע של המועדון יפרסו את מצב המועדון והמלצותיהם האישיות להגדרת הצלחה.

הגדרת הצלחה ברמת הנהלה ואוהדים/בעלים היא קריטית לניהול שוטף מוצלח של המועדון ושל הקשר בין ההנהלה לאוהדים/בעלים. נראה כי אחת הסיבות למתח הקיים כיום בין הגורמים היא אי הסכמה לגבי המטרות של הקבוצה הבוגרת לעונה (עליית ליגה? פלייאוף עליון? אמצע טבלה?) לאחר שייקבעו מדדי ההצלחה יפעלו חברי הדירקטוריון והמנהלים בפועל לפעול להשגת יעדים אלה.

 

הטמעה:

  1. יצירת אירוע בחירות מכונן ומשמעותי לועד על מנת להדגיש בפני האוהדים/ בעלים את התרומה שלהם לבניית שרשרת הניהול במועדון. אירוע זה ייוצר כחגיגה שנתית, הפנינג צבעוני, שמח ודמוקרטי ויתקיים כפי שמתקיימים אירועי טרום משחק באצטדיון. תאריך יעד אפריל-מאי 2020.
  2. לקראת תחילת עונה יש לקבוע אספה להגדרת מטרות המועדון לעונה הקרובה. יוני 2020.
  • יצירה פרו-אקטיבית של חיבור בין המועדון לבין מועדונים בבעלות פרטית אחרים בעולם, כמו ברצלונה, תוך הדגשה של שיטת העבודה בברצלונה.
  1. הטמעה פרו-אקטיבית של מודל התנהגות של בעלים במועדון כדורגל. איך מתנהג שמעון מזרחי במכבי תל אביב? איך מתנהגת אלונה ברקת במשחקי הפועל באר שבע? ממליצה לעלות פעם בחודש ברשת החברתית של המועדון מודלים לחיקוי מישראל ומהעולם.
  2. חשוב בעיניי שתהייה מסגרת שוטפת להתדיינות בין האוהדים/בעלים להנהלה. קבוצה זו צריכה לייצר תחושה של ביטחון ולא להיות חשופה לבעלי אינטרס ממועדוני כדורגל אחרים. כדי לייצר קבוצה מוגנת שמצד אחד מאפשרת השתתפות שוטפת של אנשי המועדון, ומצד שני לא מאיימת על נציגים אלה באלימות, ממליצה על אחת משתי האופציות הבאה:
    1. לפתוח קבוצה סגורה בפייסבוק שמיועדת לרוכשי יחידת בעלות בלבד. בקבוצה זו יש לפרט בכללים מהן נורמות השיחה המקובלות בפורום ואלו התבטאויות לא מקובלות. ממליצה שכל ההתקשרות של אנשי המועדון (ועד, דירקטוריון, הנהלה, מאמנים) עם האוהדים/בעלים תהיה רק במסגרת מוגנת זו. בקבוצה זו יעלו גם פודקאסטים, תמונות והודעות מערכת. ממליצה שאחת לשבוע, לאחר כל משחק, יעלו מאמן קבוצת הבוגרת ומאמן הנוער ניתוח משחק אחרון.
    2. אני חוששת שיצירת קבוצה כזו יכולה להביא לתרעומת של האוהדים על "ייתור" הקבוצה של האוהדים. לכן מציעה אופציה נוספת: יצירת רשימת בעלים במייל, כאשר בכל כמה ימים ישלח מייל של המועדון עם מכתבים אישיים של מאמני הקבוצות ההישגיות, נציגי ועד, דירקטוריון והנהלה.

בכל מקרה, ממליצה לפתוח דרך התקשרות של המועדון עם הבעלים שתהיה באחריות המועדון ולכן, מוגנת מאלימות ברשת. דרך התקשרות זו תהיה אקטיבית ודו-שבועית לכל הפחות. באחריות משרד דוברות.

  1. ממליצה להעניק חיזוקים חיוביים על התנהגות חיובית, לדוגמה: כרטיסים כניסה ליציעים היקרים לאוהדים שמפגינים איפוק והתנהגות תרבותית ביציעים וברשתות החברתיות, אפשר בהצבעה של האוהדים עצמם (ראו סעיף vii בפרק הראשון).
  2. ממליצה לקיים אימון פתוח אחת לחודש אליו יוזמנו כל האוהדים/ בעלים. לפני האימון האוהדים יתודרכו על נורמות ההתנהגות המצופות מהם במהלך האימון.
  3. ממליצה לקיים סיורי אוהדים/ בעלים אחת לחודש במחלקות הנוער/ דוברות/ קהילה. באירוע זה יוכלו האוהדים/בעלים לשאול שאלות ולקבל תשובות מבלעי המקצוע בסוגיות שחשובות להם, כמו גם להיחשף לעבודה היסודית שמתקיימת במועדון, החל משלב כתיבת התוכנית ועד לביצוע להן בפועל.

 

ענישה: ענישה של בעלים היא שונה ודורשת התייחסות מדויקת יותר בתוכנית זו, שכן  היא שונה מענישה של אוהדים. ממליצה להתייחס ברצינות יתר למגבלות וחסרונות הענישה, כפי שפירטתי אותם בסעיף זה בכל אחד מהפרקים הקודמים.

בפרק א' הצעתי את האפשרויות האלה לענישה:

  1. במהלך משחקים: אוהד/ בעלים שייתפס במעשה אלימות, גם אם לא תועדה על ידי שופט המשחק או באמצעי השידור הקיימים, יזומן לועדת משמעת אצל ועד העמותה. האוהד יביא את עמדתו ולאחר מכן תוסבר לו הפגיעה במועדון ובקבוצה. בהתאם לחומרת המעשה, האוהד/ בעלים והמועדון יקבעו עונש. עדיפות תינתן לעונש חינוכי. בכל מקרה, המקרה יירשם בוועד ויובהר לאוהד/ בעלים כי במקרה של הישנות הסיטואציה תשלל ממנו החברות בוועד.
  2. במידה והמועדון נתבע בבית הדין של ההתאחדות בעקבות מעשה של אוהד שתועד: אם זהו מקרה ראשון של אותו אוהד שתועד בועד, יתבקש האוהד להגיע פיזית לשימוע ולהביע את התנצלותו. במידה וזהו מקרה שני של אותו אוהד, כאשר המקרה הראשון תועד בועד והאוהד זומן לועדת משמעת, יתבע המועדון בתביעה אזרחית את האוהד על סכום הקנס + הוצאות נלוות לתביעה.
  • אם אוהד/בעלים יתנהג בצורה אלימה בקבוצת הפייסבוק/ רשת חברתית אחרת שבניהול המועדון הוא יוזהר בפעם הראשונה על עברה על חוקי הקבוצה, בפעם השנייה יורחק מהקבוצה. בכפוף לחומרת הביטויים תשקל האפשרות לשלול ממנו להחזיק את יחידת חברות לאותה שנה.

 

פיקוח:

אני מציעה שימונה לדירקטוריון חבר שאחראי על אמצעי התקשורת שיכתוב תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתכלול, בחמש השנים הקרובות:

  1. פתיחה של ערוץ טלוויזיה של המועדון ביו-טיוב ופתיחת ערוצי התקשרות נוספים כמו הודעות דוא"ל, כתב עת, אינסטגרם, טוויר, טיק טוק, אתגרים ויראליים, צוות קריאייטיב ועוד.
  2. תשכלל את הקשר עם האוהדים/בעלים
  • תכיר כל מקרה פרטני של עברה על כללי המשמעת ותפעל באופן ישיר מול האוהד/בעלים לפתרון הבעיה. בנקודה זו יש לזכור שכאשר פועלים מול קבוצה גדולה של אנשים פועל עקרון ההתפלגות הנורמלית (לפיו בכל חברה תמיד יהיו 15% אנשים מוסריים שיתנהגו על פי עקרונות חברתיים מוסריים גבוהים, גם כאשר החברה איננה פועלת על עקרונות אלה. בכל חברה יהיו גם 15% אנשים שיפעלו באלימות, גם כאשר החברה איננה כזו, וכי מטרתנו היא לפעול על 70% האנשים שבמרכז הפרבולה. רוצה לומר: יש לנו יכולת לצמצם אלימות ב-70% כאשר מול האחוזים הבודדים הבעייתיים יש לייצר טיפול אישי, במידה והם מעוניינים בו).

בנוסף, ממליצה ללמוד את ההשפעות של אירועי פרה-גיים והשפעתם על אלימות ביציעים.

 

 

פרק שישי: מחלקת נוער

חזון: מחלקת נוער מקצועית שמהווה מודל לחיקוי מבחינת התנהגות למחלקות נוער אחרות בישראל ובעולם.

רציונל: מחלקת הנוער היא הצהרה על עתיד המועדון, הן ברמת המקצועית והן ברמה התרבותית. המועדון מתייחס למחלקת הנוער שלו כמנגנון מלמד ומחנך וזאת על מנת למצות את הפוטנציאל של כל שחקן בנפרד ומכאן- של הקבוצות. כפי שניתן לראות במועדוני כדורגל באירופה כיום ובתיאוריות של כישרון, שחקני כדורגל כיום נבחנים, במידה רבה, על פי ההתנהגות שלהם ושל הוריהם במגרש ומחוצה לו, כאשר מועדונים מעדיפים להחתים שחקנים מקצועיים שהם גם "ילדים טובים" (גיא, 2015). עקרונות אלה באים לידי ביטוי באופן ברור בתוכנית השנתית של מחלקת הנוער לשנת 2019/2020 וכבר החלו להיות מיושמים. מסמך זה חוזר במידה רבה על העקרונות המפורטים שם אך גם מדייק ומרחיב אותם.

מטרות על: יצירת תרבות שיח והתנהגות מאופקים ותרבותיים בין הגורמים הבאים: מאמנים-שחקנים, שחקנים-שחקנים, הורים.

מטרות אופרטיביות:

  • יצירת תרבות שיח חיובית ומכילה בין המאמנים לשחקנים.
  • הגדלת השקיפות בתהליך ההכשרה של הילדים.
  • יצירת תרבות שיח מעצימה המדגישה ערכים של תרבות ואיפוק בין המאמנים לבין עצמם.
  • קידום שיתופי פעולה בין מאמנים לבין עצמם.
  • חיזוק התיאום בין התוכניות השנתיות-הנהלה- מאמנים.
  • השחקנים יגלו ערכים של סבלנות וסובלנות לחברי קבוצתם.
  • השחקנים יגלו ערכים של משחק הוגן וכבוד הדדי לשחקנים של קבוצות יריבות.
  • הורים יפנו לצוות המקצועי בצורה מכובדת וההפך.
  • הורים יתנהגו במהלך המשחק בצורה מאופקת, יעודדו את השחקנים שלהם ויכבדו את הילדים וההורים של הקבוצה היריבה.

הטמעה:

תיאום ציפיות:

  1. בתחילת העונה תתקיים ישיבה ובה המאמנים יכירו את התוכנית השנתית למחלקת הנוער ואת התוכנית למניעת אלימות.
  2. בתחילת העונה תתקיים הדרכת מאמנים (כפי שהתקיימה בתחילת עונה זו) בו תוסבר החשיבות של עבודה לטווח ארוך, ותודגש החשיבות של תהליכים.
  • למאמנים תוסבר החשיבות של פדגוגיה, חיזוקים חיוביים, למידה מתוך הצלחות והסכנות שבלמידה מתוך חשש לענישה ומוטיבציה חיצונית.
  1. שלוש פעמים בשנה יקבל כל שחקן תעודה/ הערכת ביצועים עם מעקב אחר ההתפתחות האישית שלו. תעודת מעקב זו תמנע את תחושת חוסר השליטה שיש לשחקנים ולהוריהם על תהליך ההכשרה ותמנע אלימות עתידית סביב הישגי השחקן. מתקיים כיום!
  2. מאמנים יתבקשו לפרט בתוכנית החודשית מטרות רחבות למשחק כמו: קידום עבודת רגליים/ משחק לחץ וכדומה. בדוח המשחק יפרטו כיצד עמדו במטרות אלה.
  3. בתחילת עונה שחקני כל קבוצה יתודרכו לגבי ערכים של סבלנות וסובלנות כלפי שחקני הקבוצה שלהם (דוגמאות לעבודת צוות, מנהיגות סביב מודלים לחיקוי כמו אליניב ברדה, שרן ייני ואחרים- תעזרו לי עם שמות של שחקנים מתוך המועדון, גם שחקני עבר) וערכים של משחק הוגן וכבוד הדדי לשחקני קבוצות יריבות (דרך מודלים כמו רובי פאולר, מנסה להיזכר בעוד דוגמאות).
  • הקשר בין המאמנים להורים ובין ההנהלה להורים יעוגן בתוכנית השנתית ויוצג להורים בכנס פתיחת השנה (נעשה השנה).
  • בכנס פתיחת השנה יוסברו להורים החשיבות של מרחב בטוח ולא אלים להתפתחות ולמידה של ילדים לשחק כדורגל (נעשה השנה).

 

הטמעה:

  1. יש לקדם מערך תגמול של מאמנים סביב התנהגות מאופקת במגרש, קשר טוב עם השחקנים ועם ההורים, השקעה בתהליכים חינוכיים ועוד. התגמולים יכולים להיות מול בארטרים שיש למועדון (כרטיס כניסה לסרט/ ארוחת בוקר ועוד).
  2. המעקב אחרי עבודה של מאמן היא בעייתית כיוון שלרוב, המאמן נמצא לבד עם שחקניו. כיוון שכך, חשוב שהקשר בין ההנהלה בפועל למאמנים תייצר דגם מוצלח של מערך היחסים בין המאמנים לשחקנים, כפי שהמועדון היה רוצה לראות אותו. כיוון שכך ההנהלה בפועל תפעיל טכניקות של פדגוגיה, חיזוקים חיוביים, למידה מתוך הצלחות כלפי המאמנים שלה, ותשקף להם את השימוש בטכניקות האלה, מתוף אמונה שהתנסות אישית בפרקטיקות האלה תמחיש עד כמה השימוש בהן הוא אקוטי ללמידה.
  • על אותו הגיון, מנכ"ל יפעיל כלפי ההנהלה הבכירה טכניקות של חיזוקים חיוביים, למידה מהצלחות, פדגוגיה מכילה, יחסי אנוש מצוינים כדי להוות דגם יעיל עבורם לעבודה מול המאמנים.
  1. יש לעודד שיתוף פעולה בין מאמנים סביב תוכנית 15 שנתית על מנת להבהיר את התהליך ששחקן צריך לעבוד מילדות למקצוענות. לשם כך יש להציג את התוכנית בתחילת עונה ולדון בה עם המאמנים אחת לחודש, בשיחות צוות קבועות.
  2. אחת לחודשיים מאמנים ישתתפו בהרצאה בנושא פדגוגיה חיובית. ההשתתפות תהיה חובה כחלק מתוך החוזה במועדון.
  3. באחד השיעורים העיוניים כל מאמן ידבר עם השחקנים שלו על ערכים של עבודת צוות, סובלנות וסבלנות, משחק הוגן וכדומה.
  • בסוף כל משחק מאמן ילחץ יד למאמן של הקבוצה מולה שיחק.
  • מאמנים יתבקשו לחזור על ערכים אלה באופן שוטף במהלך משחקים ואימונים.
  1. ממליצה לקיים בתחילת כל משחק טקס קבלת פנים לקבוצה שמתארחת במועדון. האם ישים? האם ישים להציע כיבוד קל להורים שלנו ושל הקבוצות היריבות לפני כל משחק?
  2. ימונה במועדון אדם שתפקידו לקבל את הקבוצות האורחות ולהפנות אותם לחדרי ההלבשה ולהפנות את ההורים ליציע. ככל שהאווירה בטרום המשחק תהיה ידידותית יותר, כך המשחק יהיה אלים פחות.
  3. ממליצה שגרפיקאי יכין פתק "תודה על האירוח" עם סמלים של המועדון, שהשחקנים ישאירו בחדר ההלבשה בסוף כל משחק. הפתקים יצולמו ויועלו לעמוד הפייסבוק של המחלקה כדי להדהד את המסרים של המועדון.
  • בתוכנית השנתית פורט כיצד ובאלו מקרים יכולים הורים לפנות למאמנים. ממליצה להדהד זאת גם בקבוצת הפייסבוק של המחלקה.
  • ככל שהורים ירגישו שהם חלק מתוך המערכת, כך הנאמנות שלהם למועדון תגדל והמוטיבציה להתנהג בצורה אלימה תפחת. ממליצה להזמין הורים לתרום למערכת בדרכים שונות. לדוגמה: הורים שעוסקים בעיצוב בתים יוכלו לסייע בשיפור המתקן.
  • ממליצה לאתר מתוך הקבוצות הורים שמעוניינים לצלם ולהעלות לעמוד הפייסבוק תמונות ממשחקים ואימונים של הילדים. ממליצה להזמין לאותם הורים סדנת צילום באינסטגרם כצ'ופר. במהלך הסדנה יש לכוון אותם לצלם אירועים שמהדהדים את המסרים של המועדון: סבלנות, סובלנות, מחשק הוגן וכבוד ליריבה.
  1. ממליצה להעניק בכל חודש בכל קבוצה (אפשר להתחיל עם חטיבה צעירה) תואר "שחקן מצטיין" לשחקן שמגלה מנהיגות, איפוק, אורח רוח, סבלנות ומשחק הוגן. יש לציין את הסיבות להענקת התואר ולהדהד אותו במערכת. מניסיון, זהו כלי עוצמתי לחיזוק הילד במעגלים השונים בהם הוא פועל.
  • כל תהליך של שחרור שחקן יעשה במקסימום עדינות ומחשבה על המשבר הצפוי לשחקן ולמשפחה. ייעשה ניסיון למצוא לשחקן המשוחררים קבוצות אחרות להתאמן בהן.

 

ענישה:

יש להתייחס לכל מגבלות העונש שפירטתי מוקדם יותר.

עונש למאמן ייתפס כעונש לשחקן בקבוצה הבוגרת וינוהל כך:

  1. במידה והתבצעה פעולה אלימה של מאמן, המואשם יזומן לועדת משמעת לא יאוחר מ-24 שעות לאחר האירוע. אירוע אלים הוא כל המוגדר בסעיף i בתת הפרק "תיאום ציפיות בפרק הראשון.
  2. בועדת המשמעת יישבו המנכ"ל, מנהל המחלקה ומנהל מקצועי של המחלק. בועדת המשמעת יוכל המוזמן להביע את עמדתו. לאחר מכן יציג המועדון את עמדתו. בהתאם לחומרת המעשה, המאמן והמועדון יקבעו עונש. עדיפות תינתן לעונש חינוכי. בכל מקרה, המקרה יירשם בתיק אישי למאמן ויובהר לשחקן כי אינו יכול בשום סיטואציה ליזום שוב אירוע אלים.
  • יש להקפיד על עקרון 100% נחישות במניעת אלימות, רוצה לומר שגם אירועים אלימים "קטנים" יטופלו באותה דרך, ולא יטוטאו מתחת לשטיח. אלימות "קטנה" מכשירה אלימות גדולה (Wilason & Kelling,1986). כל אירוע שמתחילה בו שפה אלימה יופסק באותו רגע על ידי המאמן או המנהל הבכיר במקום וידווח מיידית!
  1. לגבי הורים שמתנהגים באלימות ביציע במהלך אימון או משחק. ע. מאמן או רכז מניעת אלימות ייגשו אליו מיד בתחילת האירוע האלים ויבקש ממנו להירגע. יש להקפיד לעשות זאת בתחילת האירוע ולא לחכות עד אסקלציה! במידה וההורה נרגע לא יהיו השלכות. הורה שלא יירגע יוזמן לשיחה עם מנהל מחלקת נוער לאחר המשחק. יש להבין מה הם הגורמים להתנהגות זו. התנהגות אלימה לא נוצרת בוואקום. יש לנסות לטפל במקרה באופן פרטני (להזכיר נהלים, לעודד לפנות לעזרה חיצונית במידה של בעיות אישיות), ניתן לערב נציגת דירקטוריון במקרים קשים. פעם ראשונה ממליצה לא להעניש. במידה וההתנהגות חוזרת על עצמה, יש לבקש מההורה לא להגיע למשחקים במהלך חודש. בכל מקרה- אין לטפל באירוע אלים של הורה מול הילד. אין להעניש ילד בהרחקה/ ספסול בגלל התנהגות הורה! הילדים הם קורבנות של האלימות של הוריהם לא פחות מאשר המועדון ולרוב אין להם יכולת לגרום להורה להתנהג באיפוק.
  2. עברת אלימות של ילדים תטופל בעדינות רבה. ברגע האלימות יש להפריד מיידית ולשלוח את השחקן להירגע. יש לזמן את הילד לשיחה עם המאמן ובהם לברר את הסיבה לאלימות. שוב, לאלימות לרוב יש סיבה. אם נבין את הסיבה, נוכל למנוע את מקרה האלימות הבא. יש להבין את מקור הבעיה ולטפל בה. יש לנסות לטפל במקרה באופן פרטני (להזכיר נהלים, לעודד לפנות לעזרה חיצונית במידה של בעיות אישיות), ניתן לערב נציגת דירקטוריון במקרים קשים. פעם ראשונה ממליצה לא להעניש. במידה וההתנהגות חוזרת על עצמה, יש לזמן ישיבה של הילד עם הוריו עם מנהל מחלקת נוער, מנהל מקצועי ונציגת דריקטוריון. העונש יקבע לאחר שיחה עם הילד.

 

פיקוח:

  1. בדוח המשחק יפרטו המאמנים כמה שחקנים שותפו, אם לא שותפו- מדוע, ולהתייחס להיבטים פסיכולוגיים וחברתיים של ילדים (ירידה במוטיבציה, לחץ, הגעה בזמן, עמידה בהוראות המאמן וכו)
  2. מאמנים יתבקשו על ידי מנהל המחלקה והמנהל המקצועי לכתוב בקבוצת הווטסאפ המשותפת היבטים רחבים של המשחק כמו מוטיבציה, התמודדות עם קשיים, וכדומה.
  • מאמנים ידווח בנפרד על כל אירוע אלים שהתרחש במשחק לכל הגורמים: מנהל מקצועי, מנהל מחלקה, ונציגת דירקטוריון. אירוע אלים מוגדרת גם כאלימות בין שחקנים באותה קבוצה, גם כנגד גורמים אחרים (שופט, איש אחזקה, נהג אוטובוס) וגם מול שחקנים של קבוצה יריבה.
  1. צילומי "תודה על האירוח" יתקבלו מכל הקבוצות בכל סוף מחזור.
  2. הורים ידווחו בטופס סוף עונה מהי שביעות הרצון שלכם מהעבודה של מחלקת הנוער (מפורט בתוכנית השנתית של מחלקת הנוער).
  3. תמונות של הורים שיועלו בסוף כל מחזור לרשתות החברתיות.
  • בדוח חודשי יפרט המנכל כמה אירועים אלימים התרחשו במהלך החודש האחרון וכיצד טופלו.
  • מנהל מחלקת נוער ידווח למנכ"ל, ומנכ"ל ידווח בכל חודש על כמות האירועים האלימים שהתרחשו במחלקה וכיצד טופלו.