פתאום יוצאים קולות מכל מיני חורים ודורשים להחזיר את כוחות המשטרה למגרש בעקבות האירוע באצטדיון הי"א במשחק בין מ.ס אשדוד להפועל באר שבע. זה מיותר. שוטרים לא היו מצליחים למנוע אירוע זריקה בודד של חפץ מהיציע לכיוון המגרש. אבל המשטרה באופן כללי לא אוהבת לשמוע שלא צריכים אותה. אז היא ממציאה לעצמה תפקידים.
צריך להסביר. אני לא מצדיקה את מה שקרה או חושבת שהוא לא חמור. הוא חמור. מצד שני, באמת שאין סיבה להיכנס לפאניקה מוסרית ולהכריז שהניסיון להוציא את השוטרים מהאצטדיונים הוא כישלון. אירועי אלימות בין אוהדים ביציעים ובין אוהדים לשחקנים היו גם בתקופה ששוטרים וכוחות יס"מ היו נוכחים במספרים גדולים. אירועי אלימות יתרחשו גם בעתיד. כי אנשים הם לא תמיסה במעבדה כימית שאפשר לערוך עליה ניסויים שיהיו תקפים במאה אחוזים. בעצם, גם ניסויים במעבדה כימית לרוב לא תקפים במאה אחוזים. אני לא יודעת מה הצית את האש באותו ערב ביציעי אוהדי אשדוד, אבל אירועים מהסוג הזה יכולים לקרות וסביר שימשיכו לקרות. עד היום, מדי פעם, יש התפרעויות של "חוליגנים" באנגליה.
אבל, וזה חשוב, אם בישראל יחליטו שה"ניסוי" של הוצאת המשטרה מהיציעים נכשל אחרי 6 מחזורים בלבד, אזי ששום תהליך לטוח ארוך שינסו להפעיל פה בעתיד לא יצליח, שכן אף אחד לא יאמין שאפשר להפעיל בכדורגל הישראלי תהליכים לזמן ארוך. שינויים משמעותיים דורשים זמן ותהליך הפנמה. אהדת כדורגל מתורבתת היא לא אבקה שמכניסים לכוס, מוסיפים מים חמים ומחכים 5 דקות לפני שהיא מוכנה.
עם זאת, יש דרך שאפשר לשפר את תהליך הפיכת האוהד הישראלי לסובלני יותר והיא: להסביר לו בדיוק מהן הציפיות ממנו ולתת לו תחושה טובה כאשר הוא מתנהג בהתאם לציפיות. לא מספיק להגיד לאנשים רק מהם אוהדים רעים. חשוב להסביר להם גם איך להיות אוהדים טובים. ויש דרכים מאוד לא מסובכות לעשות את זה.
אגב, הסלוגן שאיתו רצים בהתאחדות בתחילת כל משחק "בועטים את האלימות מחוץ למגרש" היא הדוגמה הטובה ביותר שאפשר לתת לסיסמה ממש רעה. אם רוצים להפוך את האלימות ללא לגיטימית במגרשים, אסור לעודד בעיטות בשום דבר, כולל לא באלימות.
