תוכנית שנתית מחלקת הנוער של הפועל פתח תקווה

הפועל פתח תקוה

תוכנית עבודה שנתית 2019/20 מחלקת הנוער

 

הערות כלליות לעניין מסמך זה:

1. מסמך זה מתבסס על איסוף מידע ממפגש שהתקיים עם רועי ואיציק, מפגש אחד שהתקיים עם המאמנים, ומפגשים עם. טיוטת המסמך הוצגה לצוות המקצועי בתאריך 12 במאי, בישיבה שארכה תשע שעות. תוכנית זו היא התוכנית עליה הוסכם לאחר ישיבה זו.
2. על מנת לא לזעזע את המערכת אני מציעה תוכנית הדרגתית לשנתיים, כאשר בשנה זו נשמור ככל האפשר על יציבות ונבחן כיצד השפיעו התהליכים המוצעים בתוכנית לשנה הקרובה על המערכת. בתהליך הדרגתי נתחיל לקדם שינויים משמעותיים יותר. אני מציעה לשמור על יציבות בכל הנוגע לרוב מאמנים. על אף ההבנה כי ייתכן שיש מאמנים שלא ירצו או לא יהיו מסוגלים לעבור את השינוי, אני מציעה כי לשנה זו נשאר, במידת האפשר, עם מצבת קבועה, ונאפשר לכל מאמן הזדמנות לקבל על עצמו את ערכי המועדון והחזון שלו.
3. לגבי מנהלי קבוצות, הוחלט כי תפקיד זה יבוטל ולכל קבוצה ימונה ע. מאמן שיהיה אחראי על ההיבטים האדמיניסטרטיביים. בנוסף לכל קבוצה ימונה ועד הורים, שיוכל לעזור לצוות המקצועי. להורים בועד יש:
   1. לכתוב ולהגדיר באופן מדויק הגדרת התפקיד.
   2. לעשות שיחת תיאום ציפיות ולהדגיש בו את הניתוק בין התפקיד המנהלי שלהם לתהליכים המקצועיים שנעשים עם הילד.

• יש לקיים אירוע סוף עונה (18/19) להסביר את הרציונל ולהיפרד ממנהלי הקבוצות בצורה מכובדת. להזמין אותם להצטרף לועד ההורים.

נושאים בהם נצטרך לעסוק לעומק בתוכנית 20/21:

• התאמת מאמנים לרוח המועדון.
• מבנה מחלקת הנוער עם התייחסות ספציפית לקבוצות סירקין/ מושבה או דן/שפלה/מרכז.
• המשך תוכנית מעבר ללמידה ארוכות טווח.
• קשר עם בית הספר.
• תוכנית הכשרה מקצועית לשחקנים שפורשים מהמשחק.
• קבוצות בת
• חדר מנוחה והמתנה להורים
• שת"פים עם מועדונים בחו"ל
• נושאים שונים שיעלו לאורך השנה.

 

4. התוכנית מתייחסת לכל הקבוצות המשחקות במועדון. ממליצה לעבור לטרמינולוגיה על בסיס מיקום פיזי של מתחם האימונים או הליגה בה משחקים, לדוגמה: טרום ג' סירקין/ מושבה או טרום ג' שפלה/ דן/ מרכז. לא התייחסתי כאן לסוגיית חלוקת המגרשים. ברגע שיהיה לנו צפי מגרשים לעונה הבאה נעבוד על מערכת השעות. לגבי תקציבים, רועי אלרום יכין תוכנית שנתית כלכלית פר-קבוצה כדי שנוכל לדון בשאלת הכדאיות/ שיקולי המערכת.

5. תוכנית העבודה נכתבה על בסיס מודלים של ניהול חיובי, המבקשים לייצר מערכת ארגונית בריאה על מנת למנוע בעיות עתידיות. מידע נוסף על תפיסת העולם של ניהול חיובי וניהול על פי חוזקות ניתן למצוא אצל בידרמן,2016 ומרקוס וקליפטון 2002[1] בהתאמה.
6. כל פרק בנוי על פי תרשים הזרימה הנ"ל:

 

• סעיף אסטרטגיית העבודה נתמך על ידי הצעה לגאנט שנתי המפורט בקובץ נפרד.

___________________________________________________________________________________

חזון: מחלקת נוער מקצוענית שמתייחסת להיבטים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים וערכיים של הילד ושל משפחתו.

מטרות על:

• א. הפרדה בין תחומי אחריות – שמירה על משולש קדוש: הורים, ילדים, צוות מקצועי.
• ב. מאמנים בעלי ידע מקצועי וחברתי רחב ובעלי יכולות פדגוגיות כדי להעביר ידע זה לילדים.
• ג. אחריות מקצועית על התקדמות הילד תהיה משותפת למאמן ולילד. שחקנים יקבלו באופן שוטף מידע על יכולותיהם המקצועיות ומקומם בהרכב.
• ד. יצירת סביבה לימודית בטוחה ללמידה לטווח ארוך ולמידה מטעויות עבור הצוות המקצועי ועבור הילדים.
• ה. יצירת בית חם למשפחות הילדים.
• ו. חיזוק הקשר בין המשפחות המתאמנות במחלקת הנוער לבין הקבוצה הבוגרת והמועדון.

 

_________________________________________________________________________________

פרק א

מטרה: הפרדה בין תחומי אחריות – שמירה על משולש קדוש: הורים, ילדים, צוות מקצועי

מטרה אופרטיבית:

• כל אחד מהצדדים יבין וידע לציין את תחומי האחריות שלו.
• תוסדר מערכת הקשרים בין חלקי המשולש.
• אירועים יוצאים מן הכלל יטופלו בצורה משביעת רצון.
• ההורים ידווחו על תחושה של שביעות רצון מהקשר עם הצוות המקצועי (ראו נספח A)

 

הסבר: הקשר עם ההורים הוא קריטי להצלחת הילד בכדורגל כמו גם לאווירה לימודית בקבוצה, עבודה יעילה של המאמן ומניעת אלימות. לכל אחד מהצדדים במשולש הורה-ילד-מאמן יש תחומי אחריות משלו. כאשר תחומי האחריות מטשטשים, התהליך המקצועי והלימודי נפגם, והילד חווה תחושות קשות של לחץ, מתח ולפעמים נאמנות כפולה. ברונפנברנר (1979) טוען כי על מנת להגיע ללמידה יעילה יש לשים לב ל-4 גורמים המשפיעים על הילד. השניים הרלוונטיים עבורנו הם המיקרוסיסטם, כלומר הקשר הישיר של הילד עם ההורה או הקשר הישיר של הילד עם המאמן או המורה בבית הספר, והמזוסיסטם, כלומר יחסי הגומלין בין גורמי ההשפעה לבין עצמם. כך לדוגמה, ילד שמאמן מבקש ממנו לרדת להגנה וההורה דורש ממנו לעלות להתקפה נמצא בדילמה קשה וסביר שלא יצליח בתהליך הלמידה. מצב של נאמנות כפולה גם מציב את הילד במתח נפשי גדול (הפחד שהמאמן לא ירכיב אותו במשחקים הבאים, או שהאבא יכעס עליו לאורך השבוע בבית). גם עבור המאמן, התמודדות עם הורים המתערבים מקצועית מפריעה למהלך האימון השוטף.

על מנת להקל על העבודה של כל הגורמים לאורך השנה, יש צורך להסדיר את מערכת היחסים בין הגורמים.

אסטרטגיית עבודה:

• בתחילת כל עונה מפגש תיאום ציפיות עם ההורים- כל קבוצה בנפרד.
• בסוף המפגש ההורים חותמים על חוזה עם המאמן (איציק מנסח).
• תחילת עונה- מפגש הדרכת הורים. הרצאה על החשיבות של שמירת המשולש, חלוקת תפקידי אחריות והדרכה כיצד לעזור לשחקן בבית. את ההרצאה יכולים להעביר "ערכים בספורט" או שלומית. כל המחלקה.

נושאים מרכזיים עליהם ידובר בהרצאה:

            גורמי הלחץ העיקריים על הילדים, מודל ה-U ההפוך

            איך אפשר לעזור לילד להתכונן לקראת משחק?

            מה אומרים לילד בסוף המשחק?

            מה שואלים את הילד באוטו?

            איך עוזרים לילד להשתפר בבית?

• באמצע העונה המאמן יקיים עם ההורים והילד מפגש דיווח על הילד, בהיבטים פיזיים, מקצועיים, חברתיים, ופסיכולוגיים. ההורים יקבלו את תאריכי המפגש מראש. במפגש הילד יקבל תעודת חצי (יפורט בהמשך).
• בנוסף, המאמן יקיים שיחות שוטפות עם כל הורה שיבקש ממנו להיפגש, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:
  • השיחה לא תתקיים מיומיים לפני משחק עד יומיים אחרי משחק.
  • השיחה תיקבע מראש.
  • השיחה תתקיים בחדר, כאשר שני הצדדים יושבים.
  • חשוב שהמפגש יתקיים באווירה טובה. אפשר להציע קפה, כיבוד קל.
  • שיחות יכולות להתקיים סביב 2 נושאים ויותאמו דרך עוזר המאמן:
    • התייעצות סביב הבריאות ההוליסטית של הילד, לדוגמה: הילד אלים בבית ספר/ באימון/ בבית, ירידה בהישגים בלימודים, אוכל לא בריא/ יותר מדי שעות מסך/ לא מסתדר חברתית באימון וכו'.
    • בעיה אקוטית מיידית: בעיות בריאות במשפחה, מוות במשפחה, פציעה של הילד שמשביתה אותו וכדומה.
    • לאורך העונה יתקיימו 2 שיחות חתך מקצועיות עם ההורים והילדים. תאריכים למפגשים אלה יקבעו מראש. מעבר לשיחות אלה לא ניתן יהיה לבקש שיחת הורים בנושאים מקצועיים.

 

• ממליצה להקשיב להורה במשך כמה דקות ולא להתערב בדבריו. לאחר מכן לבקש לדבר ללא הפרעות.
• בשני המקרים הראשונים של הסעיף הקודם, יש לחזור להורה לאחר עד-שבועיים, כדי לבדוק התקדמות.

 

• בסוף העונה מאמן יקיים עם ההורים והילד שיחת סיכום מקצועית, בה יפרט את התהליך שהילד עבר במהלך העונה ויחלק לכל ילד תעודה על בסיס תוכנית 15 (ראו פרק ד).
• בסוף העונה המאמן יקיים שיחת סיכום עם ההורים בקבוצתו בה יציג את ההתקדמות הקבוצתית מתחילת העונה וינחה אותם לקראת העונה הבאה.
• בסוף העונה יתקיים אירוע סיכום עונה. באירוע סוף עונה יוצגו המטרות מתחילת העונה והביצועים לאורך העונה. ניתן להציג גם את תוצאות דו"ח שביעות רצון שמילאו ההורים. לקינוח, יוקרנו סרטונים מהעונה החולפת. ניתן לקיים גם אירוע חברתי אחר (סיור באצטדיון, הרצאה לדוגמה). ממליצה לא לגבות תשלום נוסף מההורים ומהילדים עבור האירוע.

 

מישוב:

• מנהל קבוצה/ מאמן ישלח דו"ח בסיום מפגשי ההורים (תחילת שנה, אמצע שנה, סוף שנה).
• מאמן ידווח למנהל מחלקת נוער על שיחות שהתקיימו עם הורים לבקשתם, כאשר נושאי השיחה היו משתי האפשרויות הראשונות (בעיה עם הילד, בעיה קריטית של הילד או המשפחה).
• כל התעודות יאספו וישמרו במחלקה.
• הורים ימלאו בסוף השנה חוות דעת (נספח A).
• נציגת הדירקטוריון תזמין הורים להיפגש איתה אחת לחודש כדי לטפל באירועים חריגים, אם יתרחשו כאלה.

 ____________________________________________________________________________________

פרק ב

מטרה: מאמנים וצוות מקצועי יהיו בעלי ידע מקצועי וחברתי רחב ובעלי יכולות פדגוגיות כדי להעביר ידע זה לילדים.

מטרות אופרטיביות:

• מאמנים וצוות מקצועי ישתתפו בהדרכות באופן שוטף לאורך העונה.
• מאמנים וצוות מקצועי יסתמכו על ידע ושיטות עבודה מדעיות.
• מאמנים ילמדו זה מהידע של זה.
• מאמנים ישפרו את יכולות העברת האימונים שלהם.
• מאמנים יעבירו את הידע שלהם לשחקנים ולמשפחות.
• מאמנים מקצוענים וצוות מקצועי יהיו המראה החיובית של מחלקת הנוער במדיות השונות.
• המאמנים יעבדו על פי עקרונות משחק משותפים.
• הצגת הידע המקצועי תשפר את התדמית של המאמן ותבנה את הלגיטימציה שלו במערכת.

הסבר: מאמני כדורגל הם דמויות לחיקוי חשובות מאוד עבור ילדים. לעיתים, הם דמות חשובה ומשפיעה אף יותר מאשר ההורים של הילד. הילדים מחקים את המאמנים בצורת הלבוש, אינטונציית הדיבור, סגנון הדיבור, דרכי ההתנהגות ועוד. על המועדון להבטיח שההשפעה של המאמנים על הילדים תהיה חיובית ככל האפשר. מאמני הכדורגל הם גם מקור הלימוד המרכזי, לעיתים היחיד, של הילדים את מיומנויות המשחק. הילדים ישחקו את המשחק בעתיד כפי שלמדו אותו מהמאמנים שלהם בגילאים הצעירים. על מנת להבטיח שהילדים יממשו את הפוטנציאל שלהם, יש לדאוג שהמאמנים יהיו בעלי ידע מקצועי רב ככל האפשר, ויידעו להעביר את הידע לילדים. קשר מאמן-שחקן הוא אחד המנבאים החשובים ביותר להפיכת שחקן במחלקות הנוער לשחקן מקצועני (Ivarsson et al,2015;Mills et al,2014) ולכן עלינו לשאוף למקסם קשר זה.

בנוסף, עולם הכדורגל משתנה ומשתפר כל הזמן. כמו עבור מורים ומרצים באקדמיה, מאמני כדורגל צריכים לחדש את הידע שלהם באופן תמידי. ידע חדש גם מונע שחיקה. השקעת מאמץ גם מחזקת את הקשר הרגשי עם המועדון (אריאלי, 2018).

לכל מאמן יש ידע רב בתחומים שונים. שיתוף בידע יבנה לגיטימציה עבור כל מאמן בנפרד, יחזק את ההערכה ההדדית ושיתוף הפעולה בתוך המחלקה וימצה את איכויות ההון האנושי הקיימות במערכת.

 

אסטרטגיית עבודה:

• בתחילת העונה תתקיים הכשרת מאמנים של יומיים במתודות הבאות:
• הרצאה: רוח המועדון והתרבות הארגונית של המועדון- מנכ"ל, מנהל מקצועי, מנהל מחלקת נוער, מנהל ספורטיבי, נציג האחווה הכחולה.
• סדנה: בנייה משותפת של תוכנית הכשרה 15 שנתית. דוגמה לתוכנית בנספח B. תוכנית מהסוג הזה חשובה למדידת התפתחות הילד וגם במקביל מרחיבה את המושג הצלחה/ ניצחון מעבר לתוצאה בשבת.
• הרצאה על קוד אתי: הגעה לאימונים ולמשחקים, סגנון דיבור, הסבר, ניהול אימון, ניהול משחק, קידום שחקנים, עבודה על פי תוכנית עבודה מחלקתית, כתיבת דו"חות משחק.
• הרצאה על חשיבות הידע המקצועי של המאמן, על פדגוגיות, עבודה לטווח ארוך, גישות עבודה עם הילד ע"פ חלוקה לגילאים שונים, חשיבות המאמן המחנך-מקצועי, חשיבות הפידבק, חשיבות הזמן הבלתי פורמלי באימון.
• למידת עמיתים: כל מאמן יעביר יחידת אימון על פי בחירתו. יחידת האימון יכולה להיות טכנית, טקטית, פדגוגית או עיונית.
• תערך שיחת תיאום ציפיות עם המאמנים סביב קריטריונים ברורים מדויקים של הערכה. סביב שתי שאלות מרכזיות: מהן הדרישות ממאמן כדורגל במחלקת ילדים ונוער בהפועל פתח תקווה? מהו המשקל של כל קריטריון על פי שנתון הקבוצה.
• בתחילת כל עונה כל מאמן יכתוב תוכנית שנתית הכוללת: ציפיות לעונה, אסטרטגיית עבודה לשנה הקרובה, שתתחבר לתוכנית המחלקה ולתוכנית 15, שנבנתה בתחילת השנה.
• אני ממליצה שהתוכנית תהיה שקופה גם להורים (ברמת דיווח בלבד לא התחלה של דיון).
• אנו רוצים להגדיל באופן משמעותי העונה את השיעורים העיוניים. כל מאמן יעביר לקבוצה שלו, קבלת חומרים על ידי הצוות המקצועי.
• המאמן יוכל לבחור להעביר את ההרצאות גם להורים וגם לצוות המאמנים.
• חלקים מההרצאות יעלו למדיות ולרשתות החברתיות. מאמנים שיהיו מעוניינים יוכלו לכתוב טקסטים/ להעביר סרטונים שיועלו ברשתות החברתיות של המועדון. ממליצה לחבר בין המאמנים לניו-מדיה כדי שיעבירו ישירות הרצאות ומידע לפרסום.
• ממליצה שחדר המאמנים ישופץ. בחדר תהיה ספריה עם ספרים, חומרי לימוד ועוד.
• בכל חודש תתקיים ישיבת מאמנים. בכל ישיבה יוקדשו 15-20 להרצאה קצרה של מאמן בכל נושא שייבחר.
• בנוסף ממליצה כי כל מאמן יהיה בקשר שוטף עם מאמנים נוספים בשנתון שלו (קבוצות סירקין/ מושבה) עם מאמנים בשנתון שמתחתיו ומעליו. עבודה בקבוצות ולמידת עמיתים יעילה מאוד ליצירה של תרבות ארגונית מהודקת.
• בעניין זה: ניתן לקיים אימונים משותפים של שתי קבוצות במבנה של אימוני תחנות. זה מייצר גיוון והיכרות שמאמנים עם שחקנים משנתונים/ קבוצות שונות.
• ההנהלה תקיים שיחת חתך עם כל מאמן באמצע עונה כדי לבדוק ביצוע מול תוכניות.
• בחוזה עם המאמן ובשיחת הראשונה יש לפרט את הציפיות ממנו ולהחתים אותו כחלק מהחוזה.
• חשוב למצוא דרכים לתגמל מאמן על השקעה ועבודה טובה. המוטיבציה לפעולה צריכה להיות חיובית (גזר) ולא שלילית (מקל). ממליצה על בחירת מאמנים מצטיינים בכל חודש על בסיס פעולות המתאימות לתוכנית העבודה (קרי, לא בהכרח ניצחונות במשחקים).

 

מישוב:

• כל התוכניות השנתיות ימסרו למנהל מחלקת הנוער, למנהל המקצועי ולמנהל הספורטיבי. יועברו לידיעה לנציג/ת הדירקטוריון.
• מנהל מחלקת נוער ומנהל מקצועי יקיימו את ישיבות המאמנים ואת שיחת החתך עם המאמנים. נציג/ת הדירקטוריון יכול להיות מוזמן לשיחות אלה.
• מנהל מחלקת נוער ידווח בכל חודש לנציג/ת הדירקטוריון על קיומה של ישיבת המאמנים.

 _______________________________________________________________________________

פרק ג

מטרה: אחריות מקצועית על התקדמות הילד תהיה משותפת למאמן ולילד. שחקנים יקבלו באופן שוטף מידע על יכולותיהם המקצועיות ומקומם בהרכב.

מטרות אופרטיביות:

• יתקיימו תהליכי עבודה אישיים מול הילד
• יתקיים תיאום ציפיות בתחילת עונה.
• דוחות מעקב ינוהלו לאורך העונה.
• המאמנים יגדילו כמותית את הפידבקים לשחקנים במהלך אימונים.
• ככל שילדים יתבגרו יותר הם יפדבקו את עצמם.

הסבר:

תיאוריית הויסות העצמי ללמידה של צימרמן (Zimmerman,2001) טוענת כי ילדים צריכים לדעת על עצמם על מנת לנהל בהצלחה את תהליך הלמידה.  מטרת המורה/מאמן היא לעזור לילד להיות מודע לנקודות החוזקה שלו ולמגבלות שלו בתהליך הלמידה על מנת שיוכל לשפר את הנקודות החזקות שלו ולפצות על הנקודות החלשות. ילדים שונים זה מזה ביכולות שלהם, בתחומי העניין שלהם, בכושר הריכוז שלהם, ובדרכי הלמידה שלהם. האימון בקבוצות במקרים רבים "משטיח" הבדלים אינדיבידואלים. על מנת ללמוד לווסת את הלמידה בעצמם על הילדים להכיר את עצמם ואת נקודות החוזק והחולשה שלהם. המאמן צריך לעזור להם לעשות זאת.

אסטרטגיית עבודה:

• בתחילת כל שנה, לאחר האימונים הראשונים, תתקיים שיחת תיאום ציפיות ילד-מאמן- הורה. מאמנים ימלאו עבור כל תלמיד בנפרד תעודת המתבססת על תוכנית 15 (נספח B). יש להסביר לילדים (ולהורים, תלוי גיל?) במה עליהם להשתפר.
• יש להציע לילד תוכנית עבודה פרטנית המתייחסת להיבטים הייחודיים שלו, כמו לדוגמה: הקפדה על תזונה, יותר שעות של אימון טכני, עבודה מנטלית למניעת התפרצויות במגרש וכו'.
• באמצע שנה המאמנים ימלאו את התעודה ויישבו עם הילדים וההורים לשיחת חתך בה ינתחו את המצב שהיה בתחילת העונה, המצב כעת והעמידה של הילדים בתוכנית העבודה שנקבעה להם.
• לקראת שיחת חתך ממליצה לבקש מהילדים למלא בעצמם את התעודה ולשוחח איתם במידה ויש פערים גדולים בין הדרך בה הם תופסים את היכולת שלהם לבין הדרך בה המאמן תופס את היכולת שלהם.
• ממליצה להתחיל לעבוד מגיל מוקדם על דיווח עצמי. אפשר בגילאי בית ספר+ טרומים להציג טבלאות לדיווח עצמי, גילאי ילדים למלא איתם וגילאי נערים ונוער, לבקש מהם למלא לבד ולבדוק איתם אחת לחודש שאכן ממלאים ולומדים בעצמם על עצמם. הצעה לטבלת דיווח עצמי בנספח C.
• לחפש אפליקציות לאימון. לבקש מהילדים להוריד ולעקוב איתם אחריהן.
• בהדרכת מאמנים בתחילת שנה: להסביר את חשיבות התגובה (פידבק) של המאמן לילד בכל גיל.
• מנהל מקצועי יבקר באימונים של כל קבוצה במחלקה לפחות אחת בחודש, ישוחח עם המאמן ועם הילדים.
• ממליצה שאחת לחודש יגיע דיאטן לאסוף מדדים מכל הילדים בקבוצות נערים ג ומעלה.

 

מישוב:

• לבנות תיק אישי לכל ילד שיכלול:
  • את התוכנית האישית שנכתבה לילד
  • מדדים פיזיים
  • תעודה מקצועית שנכתבה לילד בתחילת שנה, אמצע וסוף.
  • לפי שכבת גיל: העתקים מטפסי הדיווח העצמי.
  • מעקב פציעות.
  • פיזיותרפיסט שיעביר דיווח למאמן, שישמור עותק בתיק האישי.

 _______________________________________________________________________________

פרק ד

מטרה: יצירת סביבה לימודית בטוחה ללמידה לטווח ארוך ולמידה מטעויות עבור הצוות המקצועי ועבור הילדים.

מטרות אופרטיביות:

• יצירת שפה איכותית המתחשבת בתהליכים לטווח ארוך במקביל לשפה התחרותית, המודדת ניצחונות.
• הטמעת השפה האיכותית בשיחות עם מאמנים, ילדים, הורים, וגורמים אחרים במועדון ומחוצה לו.
• יצירה של אסטרטגיות מגוונות ללמידה כדי להתאים להעדפות הלמידה של ילדים שונים.
• יצירת שפה לעידוד נכון של ילדים במהלך אימונים ומשחקים והטמעתה של שפה זו.
• יצירה של סביבת לימודים בטוחה ושלווה עבור הילד, המתחשבת בהצלחות בבית הספר ובשלבים פסיכולוגים תלויי גיל.

הסבר: המטרה העיקרית של מחלקת נוער היא להכשיר שחקנים מקצועניים לקבוצה הבוגרת. מחקרים על תהליכי הכשרה בעולם היום מראים כי על מנת להשיג מטרה זו יש להתייחס אל כל תקופת הלמידה באקדמיות/ מחלקות נוער כתקופת למידה, תוך שימת דגש עמוק על תהליכים ארוכי טווח. 

אסטרטגיית עבודה:

• כתיבת תוכנית 15 המפרקת את הביצועים להיבטים מקצועיים, מנטאליים, קבלת החלטות ומנהיגות, כך שהצלחת הילד והקבוצה לא תימדד רק על בסיס ניצחונות של הקבוצה על המגרש. כמוצע בנספח B.
• הדגשה בפני הילדים וההורים את החשיבות של למידה מטעויות וסביבה לא שיפוטית, בהדרכת הורים בתחילת שנה, בסדנאות לאורך השנה, ובפידבקים לילדים לאורך העונה.
• הדגשה בפני המאמנים את החשיבות של למידה מטעויות וסביבה לא שיפוטית. ממליצה שבסוף כל משחק יגיש כל מאמן דו"ח למנהל המקצועי. מעבר להיבטים כמותנים (תוצאה, כובשים) יתייחס המאמן להיבטים איכותניים, כמו עמידה על המגרש, שיתוף הפעולה בין השחקנים, שיפור טכני/ טקטי, ירידה או עליה במוטיבציה, קבלת החלטות, בעיות או הצלחות מנטאליות (פיגור מוקדם/ יציאה מפיגור), שחקנים מנהיגים, שחקנים שהתעלו על עצמם, כרטיסים ירוקים/ התנהגות למופת ועוד.
• מאמני חטיבה צעירה (עד ילדים א) יקפידו על העקרונות הבאים בשיתוף שחקנים במשחקים:
• א. כמות המשחקים שילד לא יוכל לשחק בכלל בעונה, תוגבל ל- 5 משחקי ליגה בלבד כל העונה (משחקי גביע מדינה ודרבי אינם נחשבים בספירה).
• ב. לא יתאפשר אי שיתוף שחקן פעמיים ברציפות שבוע אחר שבוע במסגרת הליגה,
• ג. המאמן ישתדל לפצות בדקות משחק, במשחקים קלים יותר, שחקן במעמד כזה.
• ד. לאחר משחקים בהם הילד לא משחק, המאמן ייקח כל אחד מהילדים לשיחה אישית באימון הבא וידבר איתו.
• הורים ציינו כי ישנם מאמנים ומנהלי קבוצה בתוך המערכת שבסוף כל משחק מחבקים את הילד ומודים לו על השתתפותו במשחק. ההורים ציינו כי התנהגות זו משפרת פלאים את המוטיבציה של הילד להישאר בקבוצה ותורמת לחיבור עמוק של הילד עם המאמן והקבוצה. עוד ציינו כי ישנם מאמנים שמברכים לשלום כל ילד על ידי לחיצת יד ושאילה לשלומו. גם כאן, נוצר חיבור עמוק של הילד עם המאמן.
• עוד ציינו הורים לטובה מאמנים שמסבירים לילד על טעויות שהוא עשה ומציעים לו פתרונות. הורים ציינו כי במספר קטן של מקרים מאמנים כועסים על ילד בעקבות טעות שעשה, וכי כעס וענישה לא משמשים כאמצעי יעיל ללמידה.
• ממליצה שכל מאמן יציין בכל חודש שחקן מצטיין קבוצתי. השחקן יקבל תעודת הוקרה, ניתן לפרסם בפייסבוק של המועדון/ מחלקת הנוער. ההצדקה לפרס תהיה על בסיס מאמץ, עבודה קשה ו/או השתפרות במהלך הזמן. בבית ספר לכדורגל ניתן לציין 2-3 שחקנים בחודש, כדי שבסופו של דבר כל שחקן יקבל הוקרה. ההצדקות לפרס הן חשובות כיוון שהן עוזרות לשחקנים להבין מה מצופה מהם ומייצרות מודלינג חיובי לחיקוי.
• באחריות מנהלים מקצועיים להדגיש בכל השיחות והדו"חות את חשיבות הדרך, הלמידה לטווח ארוך, וחשיבות הלמידה לטווח ארוך בעיקר לילדים עד גיל 14. ממליצה להכין את הקרקע לקראת עונת 2020/21 ולהתחיל להחיל עקרונות של משחקי טורניר אז. ממליצה להביא הרצאות חיצוניות למאמנים ולהורים. מאמנים ואנשי ידע שיכולים לדבר את עקרונות הלימוד לטווח ארוך בישראל. כמו כן, ממליצה לנצל את הטורנירים בחו"ל למפגש עם מאמנים באקדמיות מקצועיות (לא מאמנים במחנות אימון!) ולשמוע ישירות מהם על חשיבות המשחק הלמידה לטווח ארוך בגילאים מוקדמים.
• לילדים שונים יש אסטרטגיות למידה שונות. התפיסה החינוכית בבתי ספר מבינה זאת יותר בשנים האחרונות ומייצרת טכניקות למידה מגוונות לאותו נושא. הדבר נכון גם לכדורגל. יש ילדים שילמדו טוב יותר המגרש ויש כאלה שצריכים לראות צילום וידיאו (לדוגמה מערכים טקטיים). ממליצה לגוון את שיטות הלימוד. אחת לתקופה (שבוע/ שבועיים/ חודש, לקבוצות שונות ייתכנו תדירויות שונות) לאפשר למידה בכיתות עיוניות. בכיתה ניתן לקיים שיעור על עמדות והדרישות מכל עמדה, אפשר לנתח משחקים של הקבוצה הבוגרת כדי להטמיע שיטות משחק (ע"ע שיטת העבודה בברצלונה), ולנתח יריבות ומשחקים קודמים. כמו כן לקיים שיעורים בנושאי תזונה, שינה, כושר מנטאלי, קבלת החלטות, מניעת אלימות וכדומה. גאנט לדוגמה:

קבוצה	מספר שיעורים עיוניים
טרום ג	שיעור בשבוע
טרום ב	שיעור אחת לשבועיים
טרום א	שיעור אחת לשלושה שבועות
ילדים	שיעור אחת לחודש
נערים	שיעור לחודש + ניתוח משחק שבועי
נוער	ניתוחי יריבות לפני משחק, ניתוח משחק נוער + בוגרים

חשוב להסביר את הרציונל להורים-מאמנים-שחקנים

• אחד הגורמים המלחיצים את הילדים הוא הישגים בבית הספר. ממליצה לפתוח במועדון כיתת לימוד לאורך כל השבוע ולאתר מתנדבים לעזרה בשיעורי בית והכנה למבחנים לילדי כל המועדון. ניתן לפנות לעמותת הכחולה, לאגודה להתנדבות, למכללה המקומית בפתח תקווה, לקבוצת הבוגרים ולקרן רוטשילד לגיוס מתנדבים. את מרחב הכיתה אפשר לנצל לתמונות של שחקנים מעוררי השראה, סיפורים מעולם הספורט, חידות ומסרים שנרצה להעביר.
• לאתר אפליקציה שמאפשרת מעקב ומעודדת שיפורי ביצועים בכדורגל.
• מצלמות וידיאו שיצלמו את האימונים והמשחקים יאפשרו למאמנים ולשחקנים לנתח את הביצועים וללמוד מהם.
• מבחינה פיזיולוגית, ככל שנשמור על גופם של השחקנים בריא יותר, כך נרוויח אותם ליותר שנים. ממליצה ללמוד על מניעת פציעות באימון וליצור קשר עם רופא ספורט/ פיזיותרפיסט שיבקר במועדון אחת לכמה שבועות, ידבר עם המאמנים על מניעת פציעות ויטפל בילדים פצועים.

 

 

מישוב:

• הסקת מסקנות: באחראיות מנהל ספורטיבי: בסוף כל עונה יתקיים ניתוח עמוק של שחקני המועדון, בעיקר קבוצת הנוער (אבל לא רק). הנתונים ייאספו על ידי ראיונות עם השחקן ואיסוף של נתונים יבשים (כיבושים, דקות משחק, כרטיסים, דיווח עצמי). השאלות שצריך להתייחס אליהן הן:
  • אלו שחקנים עשו קפיצה משמעותית, ומדוע?
  • אלו שחקנים ירדו בביצועים באופן דרמטי, מדוע?
  • אלו שחקנים הצליחו להעפיל לקבוצה הבוגרת או לקבל חוזה שחקן מקצועני במועדון אחר? מה הם חושבים שהיו הגורמים המרכזיים להצלחתם?
  • אלו שחקנם פרשו מרצונם מהמשחק? מדוע?

מידע זה יעזור לנו לשפר את התהליך במחלקה.

 

_____________________________________________________________________________________

פרק ה'

מטרה: יצירת בית חם למשפחות הילדים ולילדים.

מטרות אופרטיביות:

• חיזוק תחושת השייכות של משפחות הילדים למחלקת הנוער.
• חיזוק תחושת השייכות של הילדים למחלקת הנוער.
• הפיכת מתחם מחלקת הנוער ל-family friendly.
• חיזוק ההבנה בקרב ההורים והילדים לקשר שבין תחושת השייכות של שחקני ילדים ונוער לבין הצלחתם כמקצוענים.

הסבר: מחקרים מראים כי לא רק ילדים עוברים תהליך חיברות עם כניסתם לקבוצה במחלקת נוער אלא גם משפחות. Clarke & Harwood (2014)[2] טוענים כי הסוציאליזציה של הורים לסביבת האקדמיה היא קריטית. הורים באופן קבוע יוצרים אינטראקציות עם הורים אחרים במהלך משחקים ואימונים. המפגשים האלה משרתים כמה פונקציות: סיוע למשפחות חדשות שנקלטו באקדמיה וזקוקות לעצה, יצירת רשת תמיכה, כמו לדוגמה בהסעות לאימונים, והצעת תמיכה ואמפתיה מול הלחצים בהם עומדים ההורים. גם בשיחות עם ההורים במחלקה ציינו הורים רבים כי מנהל הקבוצה ורשת ההורים סייעו מאוד בקליטתם למערכת.

הורים משקיעים מאמץ רב בהסעת ילדיהם לאימונים. זו מטלה שאין להפחית מחשיבותה עבור המועדון. אם אחת סיפרה שהיא מגיעה למועדון 6 ימים בשבוע (אימוני קבוצה+ אימוני שוערים). יש להוקיר מאמץ או לפצות עליו בתחושת משמעות גדולה. בנוסף, גם האחים משלמים מחיר כבד על הצלחת הילד, כאשר רוב האנרגיה של המשפחה בימי חול ובסופי שבוע מושקעת בילד אחד (זך, 2010)[3].

הורים רבים טענו בפני שהם מרגישים "צ'ק פתוח" ושהמועדון "סוחט" אותם. גם מהסיבה הזאת חשוב לטשטש תחושות אלה ולחזק את תחושת השייכות של הילדים והמשפחות. הכלה מהסוג הזה תמנע בעיות עתידיות.

אסטרטגיית עבודה:

• להציג בכנס תחילת עונה בפני ההורים את עיקרי התוכנית האסטרטגית כדי שיבינו את שיטת העבודה וכדי להגביר את האמון שלהם במערכת.
• ייעשה מאמץ להציג בפני ההורים בתחילת עונה: תוכנית שנתית עם ימי האימון והשעות, תאריכים לשיחות חתך ואירועים גדולים אחרים (טורנירים, משחקים, סוף שנה, אירועי גיבוש). לעדכן מיידית במקרה של שינוי.
• בקבוצת טרום ב יתקיימו 3 פעמים בשנה אימונים משותפים עם ההורים (בפארק). פעילות זו בונה את מעמדו של המאמן בפני ההורים וחושפת את ההורים לקושי של המשחק. כך, הורים שמתנסים בפועל בבעיטה לשער או נגיחה, ועם קבלת החלטות בדופק גבוה ימנעו בעתיד מטענות כלפי הילדים במהלך משחק ("גם סבתא שלי הייתה מכניסה מכאן גול…").
• ממליצה לחפש מקרב הכחולה או מהורי השחקנים מעצב/ת פנים שיתהפוך את המתחם לנעים ומשפחתי יותר.
• לחבר בין נציגי הורים לבין מנהל ניו-מדיה כדי לפרסם סיפורים מעניינים ברשתות החברתיות. זוהי דרך טובה לייצר עבור ההורים תחושה של נראות (הורים טוענים כי "לא רואים אותם"), אמצעי לגיוס שחקנים/ משפחות לבית ספר לכדורגל ואמצעי פיקוח. ממליצה לקיים באוגוסט הרצאה על הסכנות והאפשרויות בניו-מדיה. ההורים יכולים להיות מתנדבים או מנהל קבוצה.
• אירועי גיבוש לילדים, מתחילת השנה כדי שיכירו זה את זה. פעילויות ליצירת של קבוצה ואמון בין השחקנים.
• ממליצה על תפקיד אב בית במועדון, שיחתים על ציוד וישמור על המתחם. יכול לחסוך ציוד בסך עשרות אלפי שקלים.
• ממליצה על שקיפות תקציבית למחלקת הנוער. להציג את התקציב בכנס הורים בתחילת השנה.
• בגלל הרגישות של הילד והמשפחה, כל פרידה משחקן וממשפחה ייעשה בצורה רגישה ועדינה, כאשר לשחקן יוצעו אופציות אחרות. יש לכתוב נוהל עזיבת תשחקן.

 

• ברמת טרומים וילדים, ממליצה ליצור קשרים עם "קבוצות בת" בעיר פתח תקוה, בה ילדים יוכלו להמשיך לשחק.
• ברמת נערים ונוער, ממליצה ליצור קשרים עם האקדמית וינגייט והמכללה האקדמית באונו ולהציע לילדים להתחיל לחשוב על קריירה כמאמנים/ מנהלים בתחום הספורט. ממליצה לייצר מסלול קבלה מחדש של שחקני מחלקת נוער במערכת, כפיזיותרפיסטים, מנטליסטיים, דיאטנים, מאמנים ומנהלים.

 

מישוב:

• הורים יתבקשו למלא בסוף שנה טופס שביעות רצון. ניתן להכין כגוגל פורם או להניח העתקים במשרד (נספח A).
• פעם בחודש יתקיימו שעות קבלת קהל על ידי שלומית גיא (ביום בו תתקיים ישיבת דירקטוריון). מציעה לקבוע את הפגישות מראש ולהכניס לו"ז.

 

_____________________________________________________________________________________-

פרק ו

מטרה: חיזוק הקשר בין המשפחות המתאמנות במחלקת הנוער לבין הקבוצה הבוגרת והמועדון.

מטרות אופרטיביות:

• חיזוק הקשר בין העבר של המועדון להווה ולעתיד.
• הגברת תחושת גאווה של הורים ושחקנים.
• גידול במספר השחקנים שנרשמים למועדון ולבית ספר לכדורגל.
• גידול במספר שחקני העבר שמגיעים באופן שוטף למועדון להרצאות/ שיחות מוטיבציה.
• גידול במספר שחקני מחלקת הילדים והנוער שמגיעים למשחקים של הקבוצה הבוגרת.

הסבר: למועדון הפועל פתח תקוה עבר מפואר והורי המחלקה הביעו בשיחות רצון להתפאר במועדון בו משחק בנם. תהליך מיתוג של המועדון וחיבור עם הבוגרת והמועדון יגביר את הנאמנות של ההורים למועדון, ובכך יגביר את התחרות מול היריבות האזוריות ויגדיל את המוטיבציה לשחק במחלקה ובבית הספר לכדורגל.

תוכנית עבודה:

• תליית תמונות של שחקני עבר ברחבי המחלקה. ניתן לתלות בצורה כרונולוגית וכך לחבר בין שחקני העבר לשחקנים המתאמנים כרגע במחלקה.
• לייצר מפגשים של שחקני עבר עם הורים ועם ילדים במועדון. המפגשים יכולים להיות פרונטאליים (ביקור באימונים, הרצאת מוטיבציה), הם יכולים להיות וירטואלים (שחקני עבר מצלמים סרטונים לקבוצות). אפשר לייצר חיבור עונתי בין שחקן עבר לקבוצה, כך שהשחקן ילווה את הקבוצה לאורך כל השנה ("הקבוצה של סטלמך"). השחקן יכול להיות מלווה מנטאלי לשחקנים. גם עבור השחקן זו הזדמנות לקבל כבוד והערכה ולהיות חלק מהעתיד של המועדון.
• אחת לעונה תוזמן כל קבוצה לאירוע/ אימון/ ניתוח משחק עם הקבוצה הבוגרת.
• מאמנים ינתחו עם השחקנים את משחקי הקבוצה הבוגרת.
• בישיבת הורים בתחילת שנה להציג את המבנה הארגוני של המועדון ואת ארגון הכחולה, תפישת עולמו ומבנה הבעלות והניהול. ניתן לחבר למודלים דומים שעובדים בעולם (ברצלונה, גרמניה) כדי לחזק את האמון בין הגורמים.
• להציע להורים לרכוש יחידת בעלות בעמותת הכחולה.

מישוב:

• דיווח הורים על תחושות גאווה בהשתייכות למועדון, בטופס בסיום שנה.
• גידול במספר שחקני העבר שלוקחים חלק בפעולות מחלקת הנוער.
• גידול במספר הילדים והמשפחות שמגיעים לצפות במשחקי הבוגרת.

 

___________________________________________________________________________________ 

נספחים

 

נספח A: מה אתם חושבים עלינו?

 אנא כתבו כמה מילים על הבן שלכם

באיזו קבוצה הוא שיחק?

כיצד התרשמתם מהרמה החינוכית של הקבוצה והמאמן?

אנא ציינו נקודות חיוביות מהעונה האחרונה.

אנא ציינו נקודות לשיפור

האם הילד הגיע ללמוד במרכז הלמידה?

אם כן, כיצד השפיע המרכז על לימודיו בבית הספר?

אם לא, מדוע לא?

האם הילד השתתף באחד או יותר מהאירועים האלה (ניתן לסמן יותר מאחד):

• אריזת מזון לקראת החג
• אימון משותף עם מבוגרים עם צרכים מיוחדים
• טורניר לחג סוכות
• כישורי חיים
• זיכרון בסלון
• שיעורים עיוניים
• אימוני מצוינות
• סיור באצטדיון
• אירועי גיבוש
• שיחות מנטליות

האם אתם ההורים השתתפתם באחד האירועים הבאים (ניתן לסמן יותר מאחד):

• אימוני הורים ילדים
• אירוע פתיחת שנה
• אירוע סוף שנה וסיור באצטדיון
• ערב גיבוש למשפחות

אם כן, כיצד תסמכו את חוויתכם מאירועים אלה?

______________________________________________________

האם אתם רואים חשיבות באירועים כאלה במועדון? ________________________________________________________________

 

האם הייתם בקשר שוטף במהלך העונה עם מי מאנשי הצוות? אם כן, עם מי?__________-

___________________–

כיצד את/ה מרגיש להיות חלק ממועדון הפועל פתח תקוה?

_______________________

לסיכום: אנא כתבו מספר מילים המסכמות את רמת שביעות הרצון שלכם מהשנה בה שיחק בנכם במועדון

 

 

מה הייתם משפרים לקראת העונה הבאה?

 

 

נספח B  תוכנית 15-

הצעה לדוגמה:

מדדים ומיומנויות

גילאים

אוגוסט

ספט

אוק

נובמ

דצמ

ינו

פברו

מרץ

אפריל

מאי

יוני

מדד פיזי

כל הגילאים

משקל

גובה

אחוזי שומן

מדד פיזיולוגי

יכולת אירובית

טרומים +

כוח

מגיל 16

יכולת אנארובית

טכניקה

טרומים

בעיטה

מסירה

כדרור

נגיחה

עצירה

טקטיקה

14 ומעלה

4-4-2

4-4-3

יהלום

קבלת החלטות

שיתוף פעולה

מנהיגות

אינטליגנציית משחק

התנהגות (כרטיסים)

 

 

 

 

נספח C: הצעה לטבלת דיווח עצמי

תאריך	אימון/ משחק	הגעתי בזמן+ מדים+ ציוד	קבלת החלטות	מוטיבציה	עזרה לחברים	מה למדתי?	מה לשפר לאימון הבא?

 

[1] בידרמן יהודה (2016). ניהול חיובי. תל אביב: סטימצקי.

בקינגהם מרקוס וקליפטון דונלד(2002) עכשיו גלה את חוזקותיך. תל אביב: הוצאת מטר.

[2] Clarke N.J & Harwood C.G. (2014) `Parenting Experienced in Elite Youth Football: A Phenomenological Study`. Psychology of Sport and Exercise 15(5)

[3] זך, סימה (2010), עיונים בפסיכולוגיה של הספורט. תל אביב: אסיף.