ספורט כהשראה לחינוך

בית הספר "נווה יונתן" ברמלה עשה בשנים האחרונות תהליך מדהים. בהובלתה של מנהלת בית הספר, הגברת שלי קרן, הוחלט שם לקחת את כל מה שטוב בספורט ולהטמיע אותו בחינוך הבסיסי של כל ילדי בית הספר, גם כאלה שלא אוהבים ספורט ואינם ספורטאים בעצמם.

ברחבי בית הספר תלויים שלטים עצומים עם תמונותיהם של ספורטאים ישראלים ובינלאומיים. בכל שלט מסופר סיפורו האישי של הספורטאי ומצוטטים משפטים מעוררי השראה.

שפה חדשה בכיתה

כשהמורה נכנסת לכיתה היא שואלת את התלמידים: "מי עולה איתי למגרש היום?" התלמידים יכולים לבחור "לעלות למגרש", כלומר להשתתף בשיעור, או לשבת בספסל עד שהם מרגישים טוב יותר.

דמיינו את התחושה של תלמיד כאשר הוא נכנס ל"שיעור במתמטיקה", לעומת תחושתו כאשר הוא נכנס ל**"אימון במתמטיקה"**. כשתלמיד נכנס לאימון הוא יודע שמותר לו לטעות, לנסות שוב בדרכים חדשות ולתרגל עד שהוא מצליח. זה מאפשר לו תהליך של ניסוי וטעייה, מאפשר לו ללמוד מהניסיון וגם מעצים את הביטחון האישי שלו.

ימי משחק

ימי שלישי הם "ימי משחק" – ימי מבחנים בהם כל האימונים באים לידי ביטוי. וכמו לפני משחק של ספורטאי, התלמיד מגיע למגרש דרוך ונרגש – לא מפוחד, כמו במבחנים המוכרים לנו.

למידה בתנועה

בבית הספר מבינים שלמידה לא מושגת באופן אופטימלי כשהתלמידים יושבים מאחורי השולחן. חדרים מיוחדים נבנו כחדרים אינטראקטיביים דינמיים, בהם התלמידים רצים מפינה לפינה וממלאים משימות תוך כדי ריצה, התארגנות בקבוצות ותנועה.

פייר פלי

שיעורי החינוך הגופני מופעלים על ידי מרכז פרס לשלום, תוך הדגשת ערכים של שיתוף פעולה, עבודת צוות ופייר פלי. בתחילת כל משחק הילדים מתחלקים לשלוש קבוצות. שתי קבוצות משחקות במגרש, והקבוצה השלישית היא המגשרת – כי אין שופטים בפייר פלי. יחד הם קובעים חוקים חדשים למשחק. בסוף המשחק מתיישבות שתי הקבוצות לנתח את המשחק, להעניק נקודות בונוס על בסיס השקעה, מאמץ ומשחק הוגן.

את התהליך הספורטיבי-חינוכי הזה מלווים חוקרים מהמכללה האקדמית בוינגייט. יותר מכל, בית הספר מדגים כיצד חשיבה יצירתית, חזון ויצירתיות יכולים לרתום את הערכים היפים של הספורט לחינוך של הילדים שלנו.