ספורט כהשראה לחינוך

בית הספר "נווה יונתן" ברמלה עשה בשנים האחרונות תהליך מדהים. בהובלתה של מנהלת בית הספר, הגברת שלי קרן, הוחלט שם לקחת את כל מה שטוב בספורט ולהטמיע אותו בחינוך הבסיסי של כל ילדי בית הספר, גם כאלה שלא אוהבים/ אינם ספורטאים בעצמם.

מה זה בעצם אומר?

ברחבי בית הספר תלויים שלטים עצומים עם תמונותיהם של ספורטאים ישראלים ובינלאומיים. בכל שלט מסופר סיפורו האישי/ת של הספורטאי ומצוטטים משפטים מעוררי השראה.

20160104_094942

כשהמורה נכנסת לכיתה היא שואלת את התלמידים: "מי עולה איתי למגרש היום?". התלמידים יכולים לבחור "לעלות למגרש", כלומר להשתתף בשיעור, או לשבת בספסל עד שהם מרגישים טוב יותר. השיעורים בנויים בצורה של חימום כלומר: חזרה על החומר מהשיעור הקודם, למידת חומר חדש, או תרגיל חדש, לפי השפה החדשה שייצרו בבית הספר, ותרגול. למה זה חשוב? דמיינו בפניכם את התחושה של תלמיד כאשר הוא נכנס ל"שיעור במתמטיקה", לעומת תחושתו כאשר הוא נכנס ל"אימון במתמטיקה". כשתלמיד נכנס לאימון הוא יודע שמותר לו לטעות, לנסות שוב בדרכים חדשות ולתרגל עד שהוא מצליח. הוא מבין שהוא מתאמן. זה מאפשר לו תהליך של ניסוי וטעייה, מאפשר לו ללמוד מהניסיון וגם מעצים את הביטחון האישי שלו. כל המורים הם גם מאמנים אישיים, שלומדים כיצד למצוא את נקודות החוזקה של הילד/ה ואיך ניתן להעצים אותו/ה.

20160104_110218

אריק זאבי, דוגמה לחוסן נפשי

ימי שלישי הם "ימי משחק", כלומר ימי מבחנים בהם כל האימונים באים לידי ביטוי. וכמו לפני משחק של ספורטאי, התלמיד מגיע למגרש דרוך ונרגש. כבר לא מפוחד, כמו במבחנים המוכרים לנו מבית הספר.

מה עוד? בבית הספר מבינים שלמידה לא מושגת באופן אופטימאלי כשהתלמידים יושבים בתוך הכיסאות ומאחורי השולחן, ולכן מעודדים תנועה. חדרים מיוחדים בבתי הספר נבנו כחדרים אינטראקטיביים דינאמיים, בהם התלמידים רצים מפינה לפינה וממלאים משימות תוך כדי ריצה, התארגנות בקבוצות ותנועה. חדר נוסף הוא חדר הקריירה, בו התלמידים יושבים במעגל, ובכל פעם קבוצה אחרת קמה להציג את הנושא שלה, בעוד שאר הקבוצות ממלאות תפקיד של "עיתונאים", "מנהלי מיתוג ויחסי ציבור", ועוד. עכשיו חולמים בבית הספר על קיר טיפוס באמצעותו יוכלו התלמידים ללמוד ולהיבחן. כן, להיבחן על קיר טיפוס. שמעתם פעם על משהו מגניב מזה?

20160104_115139

יש דרך מגניבה יותר ללמד על המהפכה האמריקאית? חדר קריירה.

שיעורי החינוך הגופני מופעלים על ידי מרכז פרס לשלום תוך הדגשת ערכים של שיתוף פעולה, עבודת צוות ופייר פלי. בתחילת כל משחק הילדים מתחלקים לשלוש קבוצות. שתי קבוצות משחקות במגרש, והקבוצה השלישית היא המגשרת (כי אין שופטים בפיירפליי). יחד הם קובעים חוקים חדשים למשחק. לדוגמה: בלאחר כל קליעה לסל כל הילדים מוחאים כפיים, או כל מהלך מחייב שיתוף פעולה של בן ובת אחת לפחות. בסוף המשחק מתיישבות שתי הקבוצות לנתח את המשחק, להעניק נקודות בונוס על בסיס השקעה, מאמץ ומשחק הוגן ולהחליט ביניהם מי המנצחת.

20160104_110726

טופס השיפוט של מרכז פרס לשלום. מתחרות לפייר פליי.

את התהליך הספורטיבי חינוכי הזה מלווים חוקרים מהמכללה האקדמית בוינגייט ומחלקת הספורט של מרכז פרס לשלום. יותר מכל, בית הספר מדגים כיצד חשיבה יצירתית, חזון ויצירתיות יכולים לרתום את הערכים היפים של הספורט לחינוך של הילדים שלנו.

20160104_095015

לסיכום, הערכים המרכזים של הספורט הם דרך נהדרת לחינוך.